לכל דבר טוב יש סוף, וגם רצף האליפויות של הפועל פ"ת היה חייב להיקטע בשלב כזה או אחר.
המאמן בשתי האליפויות האחרונות, מיודראג יובאנוביץ', הוחלף בסלבקו מילושביץ', והשינוי הבולט בסגל הקבוצה היה עזיבתו של זכריה רצאבי להפועל מחנה יהודה. בהחלט יתכן שחסרונו של מלך שערי הקבוצה בארבע השנים הקודמות הוא זה שגרם בסופו של דבר לאובדן התואר.
שינוי מרכזי נוסף בוצע בעמדת השוער, בה החליף יצחק ויסוקר את אחיו הגדול יעקב, שעמד בשער הקבוצה לאורך שנים ארוכות ועבר לשמשון ת"א.
פתיחת העונה לא רק שלא רמזה על העתיד לקרות, אלא אף התעלתה על רוב פתיחות העונה בשנים בהן זכתה הקבוצה באליפות. לאחר ניצחון קליל על הפועל טבריה הגיעה הפועל ת"א למשחק היסטורי ובלתי נשכח, בו פיגור 3:0 של הפועל פ"ת כבר לאחר 25 דקות הפך לניצחון מדהים בתוצאה 3:4 בסיום.
הקבוצה המשיכה לנצח, עם שבעה ניצחונות בשבעת המחזורים הראשונים, ולאחר 11 מחזורים עמדה בודדה בפסגה עם תשעה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ויתרון בן שבע נקודות על השנייה בטבלה (כשכזכור, ניצחון היה שווה אז שתי נקודות בלבד). האליפות השישית ברצף נראתה מובטחת, אך אז החלו להגיע הפסדים ותוצאות תיקו, ושאר קבוצות הצמרת, בראשות הפועל ר"ג, החלו לסגור את הפער.
שלושה משחקים ללא כיבוש ועם נקודה אחת בלבד הספיקו בשביל לצמק את הפער לשלוש נקודות בלבד. משחק החוץ מול הפועל ר"ג במחזור ה-21 הפך למשחק העונה, כשהפער בין הקבוצות עמד על נקודה אחת בלבד, ועשר דקות לסיומו של המשחק הדרמטי ניצל שלמה לוי טעות בהגנה של הפועל כדי לקבוע 2:3 והעלה את הרמת-גנים לפסגה.
הפועל פ"ת עוד הצליחה לחזור למקום הראשון אחרי ניצחון בדרבי, כשנותרו חמישה משחקים בלבד לסיום העונה, אך בארבעת המשחקים הבאים השיגה ניצחון אחד בלבד והגיעה למחזור האחרון כשהיא זקוקה להפסדים של הפועל ר"ג ומכבי יפו, הפסדים אשר לא הגיעו.
הניצחון על בני יהודה בתוצאה 2:6 לא הספיק, ולאחר חמש שנים בפסגה, נאלצה הקבוצה להסתפק במקום השלישי בלבד.
גם בגביע לא הצליחה הקבוצה לפצות את עצמה על אובדן האליפות – לאחר שני ניצחונות אסטרונומיים על מכבי בא"ש ומכבי הרצליה פגשה הקבוצה את הפועל מחנה יהודה, והפסידה לה בתוצאה 2:0. מחנה יהודה הפתיעה בסיבוב הבא גם את מכבי פ"ת, והגיעה עד לחצי הגמר.
