אודות
נחום סטלמך, שהיה ידוע גם בכינוי "ראש הזהב" הודות למשחק הראש המשובח שלו, הוא ללא ספק גדול שחקני הפועל פ"ת בכל הזמנים, ואחד מהשחקנים המובילים בתולדות הכדורגל הישראלי. סטלמך, ששימש כקפטן נבחרת ישראל במשך שנים ארוכות, הופיע במדיה 61 פעמים וכבש 22 שערים (רביעי בכל הזמנים בקטגוריה זו). הוא גם בכיר מבקיעי גביע המדינה בכל הזמנים (אחריו נמצאים עודד מכנס, ויקי פרץ ובני טבק).
סטלמך החל לשחק בקבוצות הילדים של הפועל פ"ת כשעוד היה בביה"ס היסודי, ועלה לראשונה בהרכב הקבוצה הבוגרת כבר בגיל 16. המשחק הראשון בו לקח חלק היה בתחילת 1952, כשבבוקר עוד שיחק במדי קבוצת הנוער ואחה"צ כבר עלה למשחק גביע מול הפועל בלפוריה.
משחק הליגה הראשון שלו הגיע מספר חודשים מאוחר, מול מכבי חיפה בחוץ, ונחום, שבאותה תקופה רב עם הוריו על רקע ההשקעה המוגזמת שלו בכדורגל על חשבון תחומים אחרים, נאלץ לספר להם כי הוא יוצא למחנה גדנ"ע ולהתנחל לאורך כל שעות הבוקר במגרש הפועל, כשהוא צופה במשחקי קבוצות הילדים והנוער על מנת להעביר את הזמן.
התרמית נחשפה לאחר שהוריו שמעו מהשכנים על הופעתו בחיפה עוד לפני ששב הביתה, אבל בסופו של דבר הכל הסתדר והוא המשיך להופיע במספר משחקים עד סיום עונת 1951/52, כשבמשחק הליגה השני שלו, מול הפועל ר"ג, הוא אף כובש שער בכורה.
את עונת 1953/54 פתח סטלמך בצורה נהדרת, עם שערים בשני המחזורים הראשונים ושלושער במחזור הרביעי, ובסופו של דבר היה מלך שערי הקבוצה לעונה זו עם 13 שערים ב-22 משחקים. בעונה הבאה, 1955, המשיך להשתפר, והוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית. באחד המשחקים לקראת סיום העונה, מול בית"ר י-ם, רותק לבסיס ע"י מפקדו, שהיה אוהד בית"ר (לפני שהחל להתלוות אליו למשחקים והפך לאוהד הפועל), והקבוצה הפסידה והתרחקה מהפסגה.
דווקא אז הגיע סטלמך לשיאו, כשבשלושת המשחקים הבאים כבש, לפי הסדר, שלושער, רביעייה וחמישייה, וגם במשחק הבא הוסיף שער. האליפות הובטחה וסטלמך היה חתום עליה יותר מכל אחד אחר.
במקביל החל להופיע גם במדי הנבחרת הלאומית, ושם כבש את מה שנחשב לשערו המפורסם ביותר, לרשת נבחרת ברה"מ והשוער לב יאשין, לעיני איצטדיון ר"ג מפוצץ. בעונת 1956/57 הוביל את הקבוצה לזכייה ראשונה בתולדותיה בגביע המדינה (אחרי ששנתיים קודם לכן הפסידה בגמר ופיספסה הזדמנות לדאבל), כשהוא כובש בנגיחה את שער הניצחון במשחק הגמר מול מכבי יפו. שלושה ימים לאחר מכן התחתן נחום עם חברתו נירה, והגביע כיכב בחתונה כשכל הנוכחים כיבדו את עצמם בשתיית יין מתוכו.
בעונת 1958/59 זכתה הפועל באליפות השנייה שלה, וסטלמך, שעבד במקביל כפקיד בבי"ח בילינסון, סיים כמלך השערים של הקבוצה ונבחר לספורטאי השנה ע"י חדשות הספורט ומעריב. הוא המשיך להצטיין גם בעונות הבאות, והוביל את הקבוצה לעוד ארבע אליפויות בזו אחר זו, כשבמקביל הוא משמש גם כקפטן נבחרת ישראל וכובש השערים המוביל שלה.
בעונות שלאחר מכן המשיכה הקבוצה לרוץ בצמרת, אך פיספסה הזדמנויות לזכות בתארים נוספים, ובאמצע עונת 1966/68 מונה סטלמך לתפקיד מאמן-שחקן לאחר שבלה פלפי היוגוסלבי עזב במהלך הפגרה שנכפתה עקב מלחמת ששת הימים. הפועל השיגה תוצאות לא רעות תחת הדרכתו בעונה זו, אבל בסופו של דבר הפסידה את האליפות והגביע ממש על קו הסיום.
גם בעונה הבאה המשיך בתפקיד זה, אך הפעם הקבוצה הצליחה פחות, ולמרות שזכתה בגביע ה-20 (גביע שנערך לרגל עשרים שנה למדינת ישראל) לפני פתיחת העונה, היא לא רצה בצמרת לראשונה מאז קום המדינה.
עם סיום העונה נפרדה הפועל מהסמל הבלתי מעורער שלה, וסטלמך עבר לשמש כמאמן-שחקן בבני יהודה (ואף כבש שער בנגיחה לרשת הפועל במפגש בין שתי הקבוצות). בסה"כ זכתה הקבוצה תחת הנהגתו בשש אליפויות, שש סגנויות, גביע המדינה וגביע ה-20, ורשמה שלוש הופעות נוספות בגמר גביע המדינה. הוא נותר מלך השערים של המועדון עד היום, הישג מרשים במיוחד על רקע העובדה שבניגוד לכובשים מובילים אחרים, מעט מאד משעריו נכבשו בפנדלים.
בהמשך אימן גם בשמשון ת"א, הפועל כפ"ס, בית"ר י-ם, הפועל בא"ש, הפועל חיפה, הפועל י-ם, מכבי פ"ת, הפועל בית-שמש, בית"ר ת"א, הפועל חדרה, בית"ר רמלה ומכבי רמת-עמידר, ושימש גם כרכז הספורט באוניברסיטת ת"א. בעונת 1987/88 חזר להפועל ושימש כמנהל מקצועי בקבוצה, אבל לא המשיך בתפקיד מעבר לעונה זו בעקבות חילוקי דיעות עם מאמן הקבוצה באותה תקופה, אברהם גרנט.
לאחר מכן שימש כמאמן בנבחרת נערים ב´, ולקראת סוף שנות ה-90 מונה לתפקיד עוזר מאמן הנבחרת תחת שלמה שרף ולצידו של יצחק שום.
סטלמך נפטר במפתיע בשנת 1999 מדום לב, כשהוא בן 63 בלבד, בזמן ששהה בספרד לפני משחק חוץ של נבחרת ישראל מול הנבחרת המקומית במסגרת מוקדמות אליפות אירופה.
קישורים מומלצים:
טור מרגש של עלי מוהר לזכרו של נחום סטלמך.
הראש, הכדור והרשת - חוברת מאת נחום סטלמך שיצאה לאור בשנת 1961.
קישורים חיצוניים:
רשימת הופעות בנבחרת ישראל
הופעות ליגה לפי עונה
שערי ליגה לפי עונה
סוגי שערים
סה"כ: 152 שערים
תמונות וכתבות
נחום סטלמך בילדותו (משמאל)
נחום סטלמך בילדותו (משמאל)
קבוצת הנוער של הפועל פתח-תקוה, שנות ה-50 המוקדמות. שחקנים בולטים: יחזקאל פריזט (שלישי מימין), נחום סטלמך (רביעי) ובועז קופמן (שישי). משמאל עומד המאמן ושחקן הקבוצה הבוגרת באותה תקופה, משה וארון.
קבוצת הנוער של הפועל פתח-תקוה, שנות ה-50 המוקדמות. שחקנים בולטים: יחזקאל פריזט (שלישי מימין), נחום סטלמך (רביעי) ובועז קופמן (שישי). משמאל עומד המאמן ושחקן הקבוצה הבוגרת באותה תקופה, משה וארון.
ג'רי חלדי (מימין), שלמה נהרי, זכריה רצאבי ונחום סטלמך באחד ממסעות הקבוצה לחו"ל.
ג'רי חלדי (מימין), שלמה נהרי, זכריה רצאבי ונחום סטלמך באחד ממסעות הקבוצה לחו"ל.
ג'רי חלדי (מימין), זכריה רצאבי ונחום סטלמך בחליפות של נבחרת ישראל, מתישהו לקראת סיום שנות ה-50.
ג'רי חלדי (מימין), זכריה רצאבי ונחום סטלמך בחליפות של נבחרת ישראל, מתישהו לקראת סיום שנות ה-50.
נבחרת ישראל בשדה התעופה, לקראת סוף שנות ה-50. למטה - ג'ק גיבונס (שאימן גם בהפועל, שני מימין), בועז קופמן (רביעי מימין), אשר זליקוביץ' (שני משמאל) ונחום סטלמך (ראשון משמאל). למעלה - יעקב ויסוקר (שביעי משמאל).
נבחרת ישראל בשדה התעופה, לקראת סוף שנות ה-50. למטה - ג'ק גיבונס (שאימן גם בהפועל, שני מימין), בועז קופמן (רביעי מימין), אשר זליקוביץ' (שני משמאל) ונחום סטלמך (ראשון משמאל). למעלה - יעקב ויסוקר (שביעי משמאל).
נחום סטלמך במצבו הטבעי - נוגח בכדור. אשתו נירה משגיחה מקרוב.
נחום סטלמך במצבו הטבעי - נוגח בכדור. אשתו נירה משגיחה מקרוב.