גיא לוי רשם הופעות ראשונות במדי הפועל פ"ת כשהיה בן 16.5, לקראת סיום עונת 1982/83, בה שיחקה הפועל בליגה השנייה. לקראת אמצע העונה הבאה הפך לשחקן הרכב, ועלה עם הקבוצה לליגה הראשונה. לוי, שנחשב לטראבל-מייקר (למרות שמעולם לא הורחק), המשיך לשחק במדי הקבוצה תשע עונות נוספות (למעט עונת 1991/92, שבמהלכה עבר למכבי פ"ת), אך מספר ההופעות שלו בהרכב היה נמוך יחסית עקב פציעות שעבר.
אחרי עונת 1992/93, כשהוא בן 27 בלבד, פרש גיא לוי מכדורגל ובתחילת עונת 1993/94 מונה לתפקיד המנהל המקצועי של הקבוצה. עוד לפני שהחלה העונה החלו הבעיות - תקרית מילולית בין לוי לבין גילי לנדאו, שהיה אמור לאמן את הקבוצה, הובילה לעזיבתו של האחרון ובמקומו מונה משה מאירי.
מאירי החזיק מעמד עד למחזור העשרים ואז התפטר גם הוא, ובדומה ללנדאו עשה זאת לאחר סכסוך עם לוי. דב רמלר החליף אותו, אך הבלאגן נמשך וכעבור חודש גם הוא הצטרף לרשימת המסוכסכים עם גיא לוי והתפטר גם הוא. הפעם כבר לא טרחו להביא מאמן חדש מבחוץ, ואלי מחפוד, ששימש כעוזר המאמן, קודם לתפקיד המאמן ועבד תחת לוי, שהשתלט באופן מעשי על הניהול המקצועי של הקבוצה.
כל שרשרת התקריות הזו גרמה, באופן טבעי למדי, לכך שלוי התקבל בחשדנות יתרה על-ידי אוהדי הקבוצה. העובדה שיו"ר הקבוצה היה אביו, גברי לוי, בוודאי לא תרמה לכך.
עונת 1994/95 היתה עונה לא רעה של הפועל, אבל בעונת 1995/96, כשהקבוצה החלה לדשדש, היחסים בין האוהדים ללוי החלו להחריף והם דרשו את התפטרותו. בסיום אותה עונה עזב גברי לוי את הקבוצה, וכך גם בנו.
לאחר מכן עבר לצפרירים חולון, איתה ירד ליגה ולאחר מכן עלה בחזרה. משם המשיך להפועל חיפה, עימה הצליח בתחילה אך בסופו של דבר ירד איתה לליגה השנייה. את עונות 2002/03 ו-2003/04 פתח בהפועל כפ"ס ובבני יהודה, אך את שתיהן עזב בתחילת העונה עקב סכסוכים עם יושבי הראש של קבוצות אלה.
ב-2004 מונה לתפקיד מאמן הנבחרת הצעירה של ישראל, והוביל אותה לאליפות אירופה עד גיל 21. בעונת 2008/09 אימן את הפועל ב"ש ועלה איתה לליגה הראשונה, אך בסיום העונה התפטר מהקבוצה לאחר שהסתכסך עם אוהדי הקבוצה.

















































