הויכוח בסוף היה אם זה 17 או 19. זאביק זלצר, מאמן נתניה, התעקש על 17, הכתבים באיזור נשבעו שמדובר ביותר. לא משנה. אתמול ניצחה נתניה 1־0 את הפועל פ"ת. מתי זה קרה בפעם האחרונה בפ"ת נתפשר על משהו באמצע.

כדורגל זה משחק של מנצחים. הכל יופי. התקפות, הרמות, קהל, שופטים. אבל גולים, גולים רבותי, זה שם המשחק. שלום תקוה מבין עניין. ניר לוין אולי שמע בבלגיה תיאוריה אחרת. השניים האלה הם אולי כל ההבדל. הסיבה שבנתניה ירשו לעצמם להתחכם ולומר "לא הולכים על אליפות", ואילו פ"ת תצא עם הראש באדמה.

אין לומר שהם לא עלו לנצח, החבר'ה של אברהם גרנט. הדקות הראשונות, בעצם המחצית כולה, דיברה בשפה הזאת. אבל בדיעבד, עובדה אחת ברורה: יעקב בלדב לא היה בסכנה.
רוני ג'רבי, לעומתו, הגם ששיתק בקבוצה היוזמת לכאורה, נאלץ לפגוש מספר פעמים את פניהם של חלוצי נתניה ומבטיהם המבולבלים של חבריו להגנה. שינוי מרנין היתה דמותו של גיא לוי בעמדת המגן. גיא, אשר תופקד בעמדה חדשה לו, שיחק היטב ופרץ רבות מאגפו. למעשה, בפעמים שבהן השכילו הקשרים להפעיל את גיא, נהנו חלוצי הקבוצה מפיטום של הרמות מדוייקות.

הזכרתי קודם קישור. התכוונתי - שושני. הבחור הזה, שהגיע מבאר־שבע יודע כדורגל. שנים משחקת פ"ת בלי קשר שיודע לתת יותר מפס אחורנית. עושה רושם שיש שם אחד כזה. יוסי נטל יוזמה, הבחין בשטחים מתים, ורץ גם להגן אחרי שניר לוין ובני בסון לא הצליהו להשתלט על הכדורים שהגיש להם.

נתניה. השבוע סגרו שם עם עודד. אסור לשכוה שעל היציע מלקק שפתיו גם פול דייויס. השניים האלה אמורים לתת את הפתרון בכל הקשור לשערים ואחזקת כדור. בינתיים, עושה את זה שלום תקוה.
אתמול לא פינק הקהל הפתח־תקואי בכדרורי תקוה טיפוסיים, אבל תן לזלצר כל שבוע שלום כזה בזמן ובמקום הנכון, והוא חוטף את זה בשתי ידיים. נכס נוסף - האהים מנחם. במחצית השניה שיחק אותה גם רונן גבאי, שהוכנס, והרבה בזכותו שילח שלום תקוה את רוני ג'רבי בדקה ה־76 להוציא את הכדור מהרשת.

הפועל פ"ת: רוני ג'רבי; בני קוזושווילי, בודניוק, ניר אלון, גיא לוי; גיל סבו, אלון חזן (גבע מרקוס), עוז אליה, יוסי שושני; מני בסון, ניר לוין
מכבי נתניה: בלדב; שמעון מנחם, בר, חסן, קורן; עציוני, גואטה (גבאי), חלפון, לם; תקוה, יגאל מנחם