לפני המשחק ניפחו אוהדי ירושלים בלונים, עליהם נכתב "בית"ר ירושלים אלופת 87". בתום שעה וחצי דאגו לוין ורבינזון לרוקן מהם את האוויר.
משהו לא דופק בבית"ר, מאמן מהיר־תפיסה כמו שפיגלר כבר חייב היה להבין זאת. ההגנה פרוצה, כשהקפטן אזולאי לא מצליה להתעלות ולהנהיג. הקישור סובל מירידה חדה בכושרם של מלכה ושוורץ. יכולתו של דידו נתונה לתנודות ולמצבי־רוח. הצמד החיפני בהתקפה, רוקמן וסלקטר, מגלה חברות למופת ואף אחד לא מפריע לשני להירדם. הגדיל לעשות סלקטר, שנחירותיו נשמעו בכל המגרש.
היחיד בירושלים שמצא את מקומו במגרש, היה השוער יוסי מזרחי. מלמיליאן הוא סיפור אחד לגמרי. אשתקד, מעבר ליכולתו הוירטואוזית, גם היה מנהיג ולוחם. השנה הוא כמו היתר, שוקע בבינוניות, סובל מתנודות בכושרו, ובמקום להנהיג את חבריו, הוא נגרר אהריהם.

פ"ת ראוייה למחמאות. היא הציגה יכולת טכנית מרשימה ולחימה. ההגנה היתה בטוחה והסתייעה בחוליית הקישור. בעת הצורך ידעו גיא לוי וקוזשווילי וחבריהם לצאת קדימה במהירות, להתפרס היטב ולהפתיע את הירושלמים. הקישור חסר מנהיג טבעי, אך משחק טקטי ממושמע של כל שחקניו, בתוספת התלהבות ולחימה, הספיקו מול האנמיות שגילתה החוליה המקבילה.
סיפור המשהק שייך לשהקני החוד לוין ורבינזון. לוין הוכיה כושר כידרור ופריצה, ובעיקר משחק קבוצתי, כשמסירותיו יצרו אין ספור מצבים. אתמול היה זה רבינזון שידע פעמיים לנצלם ולהרשית. כבר בדקה העשירית הניב השילוב ביניהם משקוף. לוין פרץ מימין, שילח למרכז, ורבינזון המשיך למשקוף.

בדקה ה־5 פרץ גיא לוי מימין, הגביה למרכז ורבינזון התעופף ברחבת ירושלים כדי לנגוח נהדר לרשת. 0-1. כניסתו של שירזי והזזתו של אבי כהן להתקפה, הביאו לשינוי רגעי בירושלים. דקה 61. מלמיליאן מסר לכהן, שהשאיר בעקבו לרוקמן, שמ-10 מטר בעט היטב לרשת - 1-1. מי שציפה למהפך, התבדה כעבור שתי דקות. לוין מסר לרבינזון, שמתוך הרחבה המשיך חזק ושטוח לרשת, 1-2 לפ"ת.

לאחר השריקה לסיום, החליפו דידו ואיליה מהלומות לעמי הקוון פרוסט, אך זו כבר אופרה אחרת (ראה שריקת סיום).

הפועל פ"ת: רוני ג'רבי; גיא לוי, בודניוק, ניר אלון, קוזושוילי; שושני, אלון חזן (קייסי), עוז אליה, מרכוס; ניר לוין, רבינזון (דוד לוי).
בית"ר ירושלים: מזרחי; אבי כהן, אזולאי, קדוש, שמואלי (וונדרמולן); דידו, שוורץ, סמי מלכה, מלמילאן; סלקטר (שירזי), רוקמן.