זאהי ארמלי. רק לו מותר לכעוס. כל שאר חבריו, בהם ראוי רק לנזוף. כך בערך ניתן לסכם אתמול את מה שעד לפני זמן קצר נחשב להפתעה: נצחון חוץ להפועל פ"ת על מכבי חיפה, 1-2.
דומה כי קרן האור החיפנית היחידה, בחלקו השני של המאבק, היתה זו שבאה מארבעת עמודי הזרקורים שבאיצטדיון. מנגד גילו האורחים, שילוב נאה ויעיל בין מערכי הקבוצה, שאפתנות ומעל לכל אמונה כי גם בחיפה ניתן היום לנצח, גם כשמולם ניצבים כוכבים כמו בריאלובסקי, ארמלי, גינצבורג וחבריהם.

לפני שאדבר על הישגה של הפועל, כמה מלים על זאהי ארמלי. הבחור הזה עדיין מהווה רמה בפני עצמה. לא שזה קשה במיוחד לנוכח מה שמציגים חבריו, אבל זוהי המציאות. החלק של ארמלי מסתכם במספר מבצעים נאים שהביכו לא פעם את הגנת פ"ת. שבע דקות מהפתיחה ירה ארמלי מ־16 מטרים כדור אדיר למשקוף. לפני כן עוד תעתע בהגנת האורחים ובדקה ה־32 כבש שער נדיר ביופיו לזכות קבוצתו. ארמלי חלף על פני ארבעה ממגיני פ"ת וכשניצב כמעט לבדו במרחק 20 מטרים, שילח כדור חזק בשמאלו לפינה הימנית. 0-1 לחיפה.

לפני שער היתרון עוד שיחקו הירוקים כדורגל שאפשר בההלט להגדירו ככדורגל טוב, אבל יודגש - לא יותר מזה. לא חלפו שניות אחרי שער היתרון עד שחיפה חזרה לאפרוריות.
חלפו שלוש דקות, ואז שיחרר יוסי שושני בעוצמה רבה, כדור מבזיק מ־25 מטרים שפירפר בשיפולי הרשת של גינצבורג. 1-1.

האורחים המשיכו לנהל משחק שוטף והביכו לא פעם את הגנת חיפה. חוליית העורף, עם בודניוק וניר אלון, ששמר ביעילות על ארמלי במחצית השניה, חיסלה כל סכנה. ואז, דקה 39: קלינגר ניסה להחזיר כדור פשוט לשוערו, עשה זאת ברשלנות, בסון היה במקום כדי לעוט על המציאה ומשבעה מטרים דחק את הכדור פנימה כדי להקנות לקבוצתו נצחון.

הפועל פ"ת: רוני ג'רבי; גיא לוי, בודניוק, ניר אלון, קוזושווילי; סבו, שושני, מחפוד (חזן), אליה; בסון, לוין (רבינזון)
מכבי חיפה: גינצבורג; אהרוני, אוסמו הגדול, קלינגר, מרילי; אוסמו הקטן (איתי מרדכי), אבוקרט (גבעול), רוזנטל, בריאלובסקי; ארמלי, עופר מזרחי