בשורה התחתונה:
הפועל נתנה עונה מצוינת בצמרת. למרות שהפסידה בכל משחקיה מול שתי יריבותיה, הפועל ת"א ומכבי חיפה, היא הצליחה להישאר בתמונת האליפות הודות למאזן מצוין מול שאר הליגה וחמישה מחזורים לסיום היתה במרחק שתי נקודות בלבד מן המקום הראשון.
הסיום היה מאכזב, לאחר שהקבוצה לא הצליחה לנצח במחזורים האחרונים, איבדה את הסיכויים לאליפות ובסופו של דבר גם את הסגנות ואת המקום בגביע אופ"א.
בפגרה:
עונת 1999/2000 נפתחה בלי יותר מדי ציפיות. הסיום של העונה הקודמת היה (שוב) מביך למדי, ניר לוין הוחזר שנה לאחר שהוחלף בגיורא שפיגל ושני שחקני מפתח עזבו את הקבוצה – מוטי קקון שנמכר למרידה הספרדית ו-וואליד באדיר שעבר למכבי חיפה ומשם המשיך ל-ווימבלדון האנגלית.
היו"ר דני לוי, הכריז לעיני המצלמות על שיחות חשובות שקיבל מהרב הושעיה פינטו והרכש הלא מרשים הסתכם בעיקר באדריאן אונגור הרומני, שהגיע מהפועל כפ"ס, ניב טל שהתקאמבק מאותה קבוצה, יאיר שמחון ממכבי הרצליה, רפי כהן שחזר הביתה אחרי שהודח מהנבחרת בשידור חי וחימם את הספסל של מכבי ת"א וארבעה זרים אלמוניים מקרואטיה אשר על סמך ניסיון העבר היו בחזקת אשמים עד שיוכח אחרת – קרונוסלאב גרגוריץ', דניאל בוגדאן, איוואן בולאט ואחד, בורימיר פרקוביץ'.
סיבוב ראשון:
הפתיחה תאמה את הציפיות – כבר במחזור הראשון, נגד הפועל ת"א בחוץ, כבש בוגדאן שער בכורה עצמי וכפיר אודי, שבנה קריירה שלמה על הגב של הפועל, הוסיף את השני בזמן הפציעות. במה שיהפוך למנהג מגונה בהמשך, שבוע לאחר ההפסד להפועל ת"א מגיעה מכבי חיפה והמשחק נרשם כטראומתי במיוחד – יתרון 0:2 על החיפאים, אותם לא ניצחה הפועל כמעט שמונה שנים, הפך לתבוסה ביתית צורבת, 5:2.
מנקודה זו ואילך תפסה הקבוצה תאוצה חיובית, התגברה על ההפסדים הכואבים ונכנסה למומנטום אדיר – בעשרת המשחקים הבאים הושגו תשעה ניצחונות, והמשחק הנוסף הסתיים בתיקו 2:2 בחוץ מול האלופה, הפועל חיפה, לאחר פיגור 2:0. הבולטים מבין הניצחונות היו דרבי מתוק במיוחד עם שער ניצחון של גיא שמיר לחיבורים מ-25 מ' שתי דקות לסיום, 1:2 על מכבי ת"א, 0:3 על בית"ר י-ם ו-0:4 מרשים על בני יהודה, שיכל להיגמר בתוצאה גבוהה בהרבה.
רביעיית הקרואטים, בראשות פרקוביץ' שכבש חמישה שערים, הובילה את הקבוצה, כשאברבנל וחסן מתחילים סוף סוף לממש את הפוטנציאל עליו דובר במשך שנים ושמיר וניב טל מפתיעים לטובה.
סיבוב שני:
שרשרת ההצלחות נקטעה במפגש השני עם הפועל ת"א במחזור ה-14 (למעשה ה-13, מכיוון שהמשחק נגד ראשל"צ נדחה בשל משחק נבחרת). משחק דל באירועים ועשיר בעבירות הוכרע לאחר הרחקת כדור סתמית של האדומים שהובילה לאי הבנה בין רפי כהן לבוגדאן, כשהאחרון נגח מעל השוער שיצא והותיר את רונן חרזי מול שער ריק. משחק השלמה בראשל"צ שלושה ימים מאוחר יותר הסתיים בתיקו 1:1 מאכזב וגם המשחק הבא הסתיים במפח נפש, 2:0 אנמי מול מכבי חיפה בקרית-אליעזר.
הפועל מיהרה להתאושש עם חמישה ניצחונות בששת המחזורים הבאים, כולל ניצחונות חוץ מתוקים על הרצליה (בגשם שוטף לאחר פיגור תוך 15 שניות), נתניה (1:2 בדקה ה-90 של פרקוביץ') ומכבי ת"א (0:1 של אברבנל לקראת סיום המחצית ובונקר הירואי במחצית השנייה). למרבה הצער, המשחק הנוסף היה דרבי שבו הפסידה הפועל 1:0, הפסד דרבי ראשון לאחר יותר מארבע שנים.
לאחר הרצף המוצלח הגיע הפסד ביתי מאכזב מול הפועל חיפה הבינונית ותיקו מול בית"ר י-ם בטדי. שלושה ימים לאחר מכן הודחה הפועל ממשחקי הגביע כבר בסיבוב ח', לאחר שהפסידה בפנדלים מול מכבי חיפה בבית (2:2 בסיום 120 דקות).
הסיבוב השני כבר עמד להסתיים ושני המשחקים האחרונים הותירו את הרושם כי חלומות האליפות שהחלו להירקם עם סיום הסיבוב הראשון עומדים להיגנז (הפער מן הפסגה עמד על תשע נקודות), אך בשלב זה הפועל שוב פתחה מבערים.
0:1 בינוני על ראשל"צ החזיר את הקבוצה למסלול הניצחונות, ושבוע לאחר מכן נרשם ניצחון שכולו אופי – יתרון של כפ"ס כבר בפתיחה נמחק עם צמד של ניב טל בתוך דקה על סף ההפסקה. רבע שעה בתוך המחצית השנייה הורחקו אבי יחיאל ורמי עאמר, מה שלא מנע מתשעת השחקנים הנותרים לשמור על היתרון בשיניים. מוטי קקון חזר מספרד כדי לעזור לקבוצה בישורת האחרונה וניצחון 2:4 על בני יהודה במשחק רדיוס של הכתומים שנערך באשדוד חתם את הסיבוב השני וקירב את הפועל למכבי חיפה והפועל ת"א שהחלו לאבד נקודות לקראת סיום הסיבוב.
סיבוב שלישי:
הסיבוב השלישי נפתח ב-1:8 נפלא על מכבי הרצליה, כשלא פחות משבעה שחקנים משתתפים בחגיגה וכובשים, ואחריו ניצחון 2:4 בנתניה שבו נחלצה הפועל ממצב לא נעים כשיתרון 0:3 הפך ל-2:3 ואבי יחיאל הורחק. יומיים לאחר מכן סיימו מכבי חיפה והפועל ת"א בתיקו, תוצאה אשר העמידה את הפועל במקום השני – נקודה מתחת להפועל ת"א ונקודה מעל למכבי חיפה.
הסיכוי לאליפות נראה מוחשי מתמיד. אחרי חמישה ניצחונות רצופים ו-16 שערים בשלושת המשחקים האחרונים ציפה לקבוצה משחק גורלי שיכל להעלות אותה בפעם הראשונה באותה עונה אל המקום הראשון – הפועל ת"א בבית. כ-6,000 אוהדים הגיעו צבועים בכחול וציפו שלאחר שני הפסדים לאדומים יפיקו המאמן והשחקנים את לקחי העבר ויתגברו על חבורתו של דרור קשטן אבל הבלון התפוצץ מיד בפתיחה עם 1:0 לאחר שתי דקות ו-2:0 לאחר 20. נגמר 3:0 כשהתל-אביבים עוד מחמיצים פנדל בדרך. ללא ספק אחת מהאכזבות הגדולות ביותר שידעו אוהדי הקבוצה מזה שנים.
שבוע לאחר מכן ציפה, איך לא, משחק מול מכבי חיפה בקרית-אליעזר, במה שנראה כמו הזדמנות אחרונה לתקן. רגע התקווה היחיד במשחק היה כשאברבנל צימק ל-2:1 בפנדל, אבל אלון יפת רשם בפנקס וסגר חשבון עם פנדל מפוקפק לזכות החיפאים דקה לאחר מכן. נגמר 1:4 לחיפאים. לאחר המשחק הגיש יו"ר הקבוצה, דני לוי, תלונה במשטרה נגד השופט, אך ככל הידוע לא ננקטו הליכים משפטיים כנגד מר יפת.
בשלב זה עמד הפער מהפועל ת"א על שבע נקודות ושוב היה נראה שלא יהיה ניתן להשיג יותר ממקום שלישי, אבל ניצחון קליל על הפועל י-ם והפסד של התל-אביבים למכבי פ"ת הותיר תקווה מסוימת. ניצחון על בית"ר י-ם הקפיץ את הפועל מעל למכבי חיפה, שהפסידה למכבי פ"ת בבית, ודרבי חוץ שהועבר לר"ג הסתיים ב-2:4 מרשים (ועוד שני פנדלים מוחמצים) שצימק את הפער מהפועל ת"א לשתי נקודות בלבד. 1:3 על הפועל חיפה במחזור הבא יכול היה להיות שווה מקום ראשון אם הפועל ת"א הייתה מפסידה בדרבי התל-אביבי, אבל אבי נמני החמיץ פנדל והפער נשמר.
סיום מאכזב:
המצב כעת היה טוב, אולי הטוב ביותר מאז ימי האליפויות – נותרו עוד חמישה מחזורים לסיום, הפער מהפסגה עמד על שתי נקודות בלבד, המפגשים המאיימים מול הפועל ת"א ומכבי חיפה כבר היו שייכים להיסטוריה והמשחקים הנותרים היו מול חמש קבוצות שעד לאותו שלב הוציאו מול הפועל, ביחד, נקודה בודדת בעשרה מפגשים. עובדתית, הפועל לא הייתה בעמדה מבטיחה כ"כ מאז שנות ה-60.
למרבה הצער, בשלב זה הפועל בעטה בדלי בכל הכוח. שתי תוצאות תיקו 2:2 מול אשדוד ומכבי ת"א שכבר יצאו לים הביאו לפתיחת פער של שש נקודות מהפועל ת"א ואובדן סיכוי מעשי לאליפות. הפסד בראשל"צ הכתיר את הפועל ת"א כאלופה באופן רשמי, וכל מה שנותר הוא המאבק על המקום השני והכרטיס לגביע אופ"א – אשר בשלב זה עדיין נשמר הודות לחולשה של מכבי חיפה בשלב זה של העונה.
הפסד ביתי לכפ"ס עדיין לא הוביל לאובדן המקום השני בזכות תיקו של החיפאים מול בני יהודה, אבל על הפסד שלישי ברציפות, בשכונת התקווה, כבר לא הייתה מחילה וגם הסגנות והכרטיס לגביע אופ"א אבדו ברגע האחרון.
אלי אברבנל, שסיים כמלך השערים של הקבוצה עם 14 שערים (לפני ניב טל עם 13 ופרקוביץ' עם 12) אומנם נעדר מהמשחקים האחרונים עקב פציעה, אך עדיין אין בכך בכדי להסביר את ההתפרקות הבלתי מובנת בחמשת המחזורים האחרונים. עונה טובה מאד של הפועל הסתיימה עם כרטיס לאינטרטוטו ותחושת החמצה.
