אדורם קייסי גדל במחלקת הנוער של הפועל פ"ת, אך עשה את צעדיו הראשונים בקבוצות הבוגרים דווקא בשמשון ת"א, אליה הושאל בגיל 17.5. אחרי שנתיים במדי שמשון במסגרת הליגה השנייה חזר להפועל בעונת 1992/93, ומיד השתלב בהרכב ובלט לטובה בהגנת הקבוצה. הוא גם כבש שער ניצחון חשוב מאד בעונה זו, במשחק התחתית המכריע מול בית"ר ת"א על סף סיום העונה, שסייע רבות להשארות בליגה. בקבוצה שיחק גם אחיו הגדול נעם, והשניים שיחקו ביחד במשך שנתיים.
קייסי המשיך להציג יכולת טובה בעונות הבאות, וגם כבש עוד מספר שערים. אחרי אחד מהם, לרשת הפועל בית-שאן בעונת 1994/95, ספג כרטיס אדום בגין חגיגה שכללה טיפוס על הגדר. המשחק הבא בו כבש שער, במחזור ה-15 של עונת 1995/96 מול הפועל חיפה, הסתיים בצורה אפילו פחות סימפטית - קייסי נפצע באופן קשה לאחר תיקול חריף מאחור של טל בנין וסיים את העונה.
עד שהחלים הוא כבר היה חתום במכבי חיפה, ושיחק במדיה במשך שמונה עונות, במהלכן זכה עימה בשלוש אליפויות וגביע והפך לשחקן קבוע בהרכב נבחרת ישראל.
בעונת 2004/05 החליטה חיפה לוותר על שירותיו, והפועל פ"ת מיהרה להחתים אותו בשורותיה. הוא נתן עונה לא רעה, במהלכה כבש ארבעה שערים וזכה עם הקבוצה בגביע הטוטו, אבל עם סיום העונה עזב שוב, הפעם באופן סופי, וחזר צפונה. קייסי המשיך שנתיים נוספות במדי מכבי חיפה, שם זכה באליפות נוספת, ובגיל 35 פרש מכדורגל.






































