זה היה אמור להיות משחק קליל. באמת. אחרי שתי הגרלות קשות שזימנו להפועל משחקים בטדי ובנתניה, הגרלת רבע הגמר האירה לה סוף סוף פנים וסידרה לה מפגש ביתי מול הרצליה, קבוצת מרכז טבלה מהליגה השנייה שמודרכת ע"י פרדי דוד, המאמן המושמץ שפוטר מהקבוצה ארבעה חודשים קודם לכן.
84 הדקות הראשונות אכן היו קלילות. שער של יוסי שבחון כבר בפתיחה ושער של עמאר יוקאן בבעיטה חופשית כרבע שעה לסיום העלו את הפועל ליתרון 0:2 שהיה חייב להספיק במסגרת כל תסריט הגיוני בשביל לעלות לחצי הגמר, שם המתינו יריבות שבהחלט ניתן להתגבר עליהן בדמותן של מכבי פ"ת, מכבי ת"א והפועל אשקלון.
הקהל כבר התחיל לשיר אודות הנסיעה הצפויה לר"ג, אבל שער מפוקפק של הרצליה, אחרי ערבובייה שבסופה פגע הכדור וניתז אל קו השער, פתח את המשחק מחדש שש דקות לסיום, ודקה לפני תוספת הזמן הדהים עבד טיטי, כשנגח מקרוב פנימה וכפה הארכה משום מקום.
ממה שקרה בהארכה המקוללת לקח לכל הנוכחים, אם נתעלם לרגע מאנשי הרצליה, הרבה מאד זמן להתאושש. שחקני הפועל, שכנראה כבר נסעו לר"ג ביחד עם הקהל אחרי השער של יוקאן, לא הצליחו לשחזר את השליטה שלהם במגרש בה החזיקו עד לשני שערי הבזק, ולא הצליחו לסכן את השער.
גם ההרצליינים לא ממש עשו זאת, אבל בדקה ה-112 הוכח שאין צורך ביצירת מצבים כדי לכבוש. אליאסו איסיאקו, שבקיץ נבחן בהפועל אך לבסוף לא הוחתם, השתלט על כדור במרכז המגרש, קלט את רפי כהן עומד על סף הרחבה, ושלח קדימה כדור חזק וקשתי. לתדהמת כולם, הכדור נחת בתוך השער, כשרפי כהן המזנק לא מספיק להגיע אליו בזמן. 3:2 מזעזע במיוחד.
הפועל נזכרה לצאת למתקפה, אבל היתה שרויה בפאניקה מוצדקת ולא הצליחה לעשות יותר מדי. שלומי ארבייטמן עוד החמיץ מקרוב לקראת סיום ההארכה, ושריקת הסיום הצורמת ביותר מזה שנים הושמעה.
הרצליה הגיעה עד לגמר, אחרי שניצחה את הפועל אשקלון מהליגה השלישית בפנדלים, ושם הפסידה בדו-קרב מן הנקודה הלבנה למכבי ת"א, שהציגה יכולת איומה.
ההזדמנות הטובה ביותר מזה שנים ללכת עד הסוף במשחקי הגביע הלכה לאיבוד באופן מרושל וכואב במיוחד.
