אם רפי כהן היה קצת יותר עירני בנגיחה של הנק פרייזר, ההוא מפיינורד, יתכן שהפועל פ"ת היתה משחקת הערב באיצטדיון לנין במוסקבה, מול ספרטק, ולא במגרש של אום אל-פאחם אתמול.

הריצפה העקומה של רמת-עמידר היא אצטקה לעומת האדמה החרוכה בכפר, עליה משחקות 8 קבוצות, ביניהן ספינת הדגל של ליגה ב', ונציגתם של יואל מסוארי, שוקיאן ודמתי במיגזר הערבי, שמשון אום אל-פאחם. אבל אנחנו מתעסקים בהפועל אום אל-פאחם, ואלי מחפוד כבר החל לתכנן את טקס קבורתו של הגביע, שהוביל את חבריו עד רוטרדאם.

פ"ת הגיעה למשולש, שבמשך 83 דקות הפך למשולש ברמודה עבורה. מיורוספורט הודיעו, כי בשל קשיי תקציב, נבצר מהם להעביר את השידור לבתיהם של אוהדי אום אל-פאחם בברזיל ואיטליה. אבל הכבלים הפיראטיים בכפר שידרו אל תוך הלילה לפחות 3 פעמים את המשחק, לכל המשולש.

המחצית השנייה הועברה שם בשידור חי, ובוודאי הריצו 15 פעם בריפליי את הבית־ספר שעשו אחמד עארף ועלי סלים לאלכס ברמכר ונועם קייסי, במיוחד בחצי הראשון. 0:3 לפאחם ברבע השעה הראשונה, היה משקף, ואנחנו מדברים על קבוצה שחלק משחקניה היו בכלל בצום הרמאדן.
מומלץ גם לפ"ת להרביץ תפילה ולהיכנס לצום, לפני שהיא הולכת לבדוק מהקורה לה ב-20 החודשים האחרונים.

300 איש שעמדו על גג בית אחד המיועד להריסה, שמו ללעג את המערכון על רוזנקרנץ ששואל את גילדנשטיין, מה יש ל-80 איש לעשות על מרפסת.
3,000 באו לראות. הם מקללים הרבה פחות מאשר בלאומית. מישהו צעק "איוניר חמור", ו-50 בריונים קפצו על הפושע ורצו לגמור אותו. פעם אחת גם שמענו קללה גזענית. "יהודי מלוכלך"? מה פתאום. צעקו לבהג'ת עודה "ערבי מלוכלך"...