בהג'ת עודה החל לשחק במחלקת הנוער של הפועל פתח תקוה בגיל 11, בעקבות אחיו הגדול רפעת, ששיחק גם הוא בקבוצה. הוא רשם הופעות בסיום עונת 1991/92, ובפתיחת העונה הבאה כבר תפס מקום בהרכב הפותח, כולל הופעות בגביע המחזיקות שהפכו אותו לערבי הישראלי הראשון ששיחק במפעלים האירופיים.
עודה המשיך בקבוצה גם בעונת 1993/94 והמשיך בהרכב הפותח, אך בתחילת העונה שבר את עצם הבריח במהלך אימון של הנבחרת הצעירה ונעדר מהמגרשים כשלושה חודשים. בהמשך העונה נעדר חודשיים נוספים בעקבות פציעה נוספת, כך שהחמיץ בעונה זו כמעט מחצית ממשחקי הליגה (19 מתוך 39).
הוא המשיך בהפועל פתח תקוה גם בתחילת עונת 1994/95, אך באמצע העונה נמכר להפועל טייבה מהליגה השנייה בתמורה ל-50 אלף דולר, וכך סיים את הקדנציה בהפועל פתח תקוה בגיל 20.
הוא המשיך בהפועל טייבה כשנתיים, ובעונת 1996/97 שיחק בשורותיה בעונה הראשונה אי פעם של קבוצה מהמגזר בליגה הבכירה (שהסתיימה בירידה). לאחר מכן שיחק בעונת 1997/98 בהפועל באר שבע, וכעבור שנה חזר לטייבה, שם שיחק עד 2002. לאחר מכן שיחק עונה בקרית אתא מהליגה הארצית (אז הליגה השלישית), ומשם המשיך בעונת 2003/04 לבני לוד מליגה ב' (אז הליגה החמישית). הוא עלה עם לוד שתי ליגות ברציפות, ובעונת 2005/06 המשיך לעונה אחרונה בליגה ב', במדי הפועל ג'לג'וליה, היישוב בו גדל.


























