המצב ערב המשחק, שבפעם השלישית בתוך ארבעה שבועות נערך ביום שישי, היה ברור - במקרה של הפסד או תיקו, הפועל תצטרך להילחם עד לקו הסיום. במקרה של ניצחון, אפשר לשלוף את הכפכפים והמטקות.
משחק החוץ בדוחא היה אמור להיות קרב קשה באיצטדיון ביתי מובהק, אבל המפלות שספגה סכנין בשבועות החולפים הובילו לאובדן האמון של אוהדיה והיציעים היו דלילים במיוחד. גם הגנת סכנין התגלתה כדלילה למדי, ובדקה ה-17 פרץ משמאל אלנתן סלמי, שעלה בהרכב במקום טוטו תמוז הפצוע, העביר כדור רוחב למרכז, ועומר בוקסנבוים כבש בבעיטה חזקה את שערו הראשון לעונה זו.
אחרי ההפסקה, שהגיעה לאחר המשך מחצית ראשונה שלא הניב אירועים משמעותיים, פתחה סכנין את המחצית השנייה במתקפה אבל דווקא אז הצליחה הפועל לרשום לזכותה את השער השני - ארז אליאב העביר כדור יפה למנור חסן שחיכה ברחבה, וחסן הקשית את הכדור מעבר למאיר כהן שיצא לעברו. סלמי הוסיף נגיחה קטנה מקו השער, ליתר בטחון, וכבר 0:2.
בשלב הזה סכנין הניפה דגלים לבנים והתפרקה באופן סופי. עברו ארבע דקות בלבד, וגם אורי אוזן רושם שער בכורה, בבעיטה מדויקת מתוך הרחבה.
כשהניצחון כבר בכיס הוחלף יוסי שבחון, וכך נותרה הפועל ללא שני השחקנים שכבשו יותר ממחצית שעריה בעונה זו, אבל גם בלעדיהם הגיע השער הרביעי בדקה ה-87, כשבוקסנבוים, השחקן הכי נמוך בקבוצה, נגח מקרוב פנימה.
בדקה ה-91 צימקה סכנין בשער יפה שנכבש בבעיטה מרחוק ע"י אדריאן פיטו, אבל זה ודאי לא ניחם אותה או פגם בשמחה של הפועל. למחרת סיימה הפועל כפ"ס בתיקו מול מכבי פ"ת וביום ראשון הובסה נצרת עילית בחיפה, ועם פער של 7 נקודות משתיהן כבר אפשר להכין את בגדי הים, גם אם באופן תיאורטי זה עדיין לא נגמר.
