עד לפני כמה שבועות, הפועל כפ"ס נראתה כמו היורדת הכי בטוחה בארבע הליגות הבכירות. זו היתה עובדה שנקבעה איפשהו בסביבות הדקה העשירית של המחזור הראשון, ואף אחד לא חשב לערער עליה. רק מה, מאז שאלי אוחנה החליף שם את אלישע לוי על הקווים, הקבוצה התחילה לצבור נקודות בקצב מטורף וחזרה לתמונה.
חדשות רעות עבור הפועל ושאר קבוצות התחתית, שהנחת העבודה שלהן היתה שמשבצת היורדת הראשונה כבר אוישה. הפסד בכפ"ס, שמגיעה למשחק אחרי שלושה ניצחונות רצופים ושישה משחקים ללא הפסד, והפועל לפתע נמצאת ארבע נקודות בלבד מעליה, ועם לו"ז משחקים קשה יותר.
מה עושים במצב כזה? דואגים שלא להפסיד, כמובן. במחצית הראשונה המשחק עוד היה שקול, אבל לאחר שקוני וטוטו הוחלפו בגין פציעות, הפועל נותרה עם כלים התקפיים מוגבלים למדי ובילתה את מרבית המחצית השנייה בהתגוננות מפני התקפות כפ"ס. למרבה המזל, התקפות אלה לא היו חדות במיוחד, והסתיימו ללא שערים.
הפער מכפ"ס והקו האדום נותר שבע נקודות, ובהתחשב במהלך המשחק בהחלט אין מקום לתלונות.
