הניצחון שהשיגה אתמול מכבי נתניה ‭ (1-2)‬על הפועל פתח-תקוה היה חשוב. מעבר לבונוס הכספי, או למצב הטבלאי בגביע הטוטו, היו זקוקים הנתנייתים לניצחון, ודחוף. המשחק אתמול סלל כברת דרך נוספת בנתיב התאוששותה של מכבי נתניה מהמשבר העמוק בו היתה שרויה.

הנתנייתים השיבו לעצמם חלק נוסף מביטחונם העצמי האבוד, ונוכחו לדעת שאפילו המזל, שכה בגד בהם באחרונה, הרים לבסוף את ידיו לנוכח יכולתם הטובה. לזכותו של זה האחרון יש לציין שלא נכנע לפני שנתן פייט טוב. בהמשך תבינו למה.

במחצית הראשונה ראינו עדיפות נתנייתית שהלכה וגברה, אך השפיעה על לוח התוצאות רק פעם אחת - בדקה ה-33,‬ מרגליו של יגאל מנחם כמובן. הקונצרט הנתגייתי האמיתי נוגן במחצית השניה. המנצח היה, איך לא, יגאל מנחם. נגניו הראשיים רוני לוי, רונן גבאי, מרדכי חלפון ושימי מכלוף.
מתחילת המחצית ובמשך 30 דקות תמימות תקפו הנתנייתים את שערו של ג'רבי (מצויין) בחמת זעם. הבליץ הלך והתעצם, וכלל גיחות אין-ספור של מנחם מכל כיוון אפשרי. יגאל הסתייע בכוחו הרב של דוני לוי, תבונתו של גבאי, אחריותו של חלפון וחריצותו של מכלוף.

ההדף הרב כמעט וגרם לג'רבי זעזוע מוח, אך לא שינה את התוצאה. זו שונתה, במפתיע, בדקה ה-‭:75‬ כדור לא מסוכן הורם לרחבה הנתנייתית, חביב קלטו ביד אחת, והשמיטו. לניר לוין לא נותר אלא להשוות מקרוב. הלם. מזלם הרע של הנתנייתים חיכך ידיו בהנאה.
נתי עזריה חשב אחרת. 4‬ דקות לסיום ניצח בנגיחה מקרוב. ניצחון צודק לנתניה.

מכבי נתניה: חביב; גואטה, בר, חסן, מכלוף; בוארון (רוחן),‬ חלפון, גבאי (עזריה), ‬לם; לוי, מנחם.
הפועל פ"ת: ג'רבי; לסרי (מחפוד),‬ בודניוק, פרל, קייסי; איליה, קלמנוביץ, אברהם, רחמים; לוין, מרקוס.