וואליד באדיר

וואליד באדיר גדל בכפר-קאסם והתגלה בגיל 13 במשחק בין קבוצות הנערים של הפועל פ"ת והפועל כפר-קאסם לאחר שכבש שלושער במשחק זה.
באדיר, שלבש בתחילה את החולצה מספר 13 בגלל הערצתו לזאהי ארמלי, שיחק כחלוץ בקבוצות הנוער השונות של המועדון, ואף זכה בתואר מלך השערים של ליגת הנוער. הוא עלה לבוגרים בעונת 1992/93, בה רשם מספר הופעות, ובעונה שלאחר מכן כבר שיחק באופן קבוע יותר.

בעונת 1994/95 עבר הסבה לתפקיד הבלם לאחר שאלכסנדר סולוב נפצע והמאמן גיא לוי הפתיע והחליט להציב אותו בהגנה. ההחלטה התגלתה כמוצלחת, ובאדיר גילה יכולת טובה גם בתפקיד זה, ובסופו של דבר שיחק לאורך שנותיו בקבוצה כמעט בכל תפקיד אפשרי על המגרש מלבד שוער, כשהוא תמיד מגלה יכולת להסתגל ומוכיח את כישוריו כשחקן מגוון במיוחד. יורם ארבל אף זיכה אותו בכינוי "הטנק" הודות לכושר הפריצה והפיזיות שלו.

במשחק נגד ראפיד וינה במסגרת גביע אופ"א בתחילת עונת 1997/98 הוכיח וואליד את מסירותו ונכונותו להקריב למען הקבוצה כששבר את היד במהלך המשחק אך בכל זאת המשיך לשחק עם זריקת הרדמה ויד חבושה עד לסיום.
בעונת 1998/99, כששיחק בקישור, הגיע באדיר לשיאו כשלמרות שער עצמי שכבש במחזור הפתיחה הצליח להתאושש בהמשך ולכבוש שמונה שערים, חלקם מרהיבים ממש. עם סיום העונה התקבלה, כמו תמיד במקרים כאלו, החלטה למכור אותו למכבי חיפה.

הוא חתם שם על חוזה, אך הותיר לעצמו "אופציית מילוט" במידה וקבוצה מחו"ל תהיה מעוניינת בו, ואכן, בסופו של דבר הוא המשיך לאנגליה ולא לכרמל, לאחר שמאמן ווימבלדון, אגיל אולסן הנורבגי, החליט שבאדיר יתאים לקבוצתו. ווימבלדון שילמה להפועל פ"ת 1.6 מיליון דולר עבורו.

מבחינה מקצועית התאקלם באדיר באופן לא רע, ושותף ב-21 משחקי ליגה. הוא גם כבש שער אחד, בתיקו 1:1 מול מנצ'סטר יונייטד באולד-טראפורד. בחלק השני של העונה כבר שותף בפחות משחקים מאשר בפתיחתה, ובסופו של דבר נשרה ווימבלדון מהפרמייר ליג. מכבי חיפה ניצלה את ההזדמנות ולחצה עליו לחזור, והוא הסכים ושב ארצה.

הוא שיחק שם במשך חמש עונות וזכה עימה בארבע אליפויות לפני שעבר להפועל ת"א בעונת 2005/06. הוא שיחק במדים האדומים עד ל-2013, ואז פרש ממשחק בגיל 39.

קישורים:
ויקיפדיה - וואליד באדיר