למשחק מול מכבי חיפה בקרית-אליעזר, יודע כל אוהד הפועל פ"ת, יש חוקים משלו. למעשה, יש חוק אחד והוא די פשוט - לא משנה מה קורה במהלך המשחק, בסוף מפסידים. ב-18 העונות האחרונות התארחה הפועל אצל מכבי חיפה 22 פעמים עד למשחק זה. פעם אחת זה הסתיים בניצחון (0:2, עונת 2003/04), ופעם נוספת בתיקו (0:0 בעונת 1992/93). בשאר הביקורים ליקטה הפועל לא פחות מעשרים הפסדים ושישים שערי חובה.

על רקע הנתונים העגומים הנ"ל יצא המשחק לדרך, וארבעים שניות לאחר הפתיחה קרה הבלתי ייאמן - ג'וניור ויסה הגביה כדור מאגף ימין, ושמעון אבו-חצירה בעט מהאוויר פנימה. 0:1.
בדקה ה-31 קיבל אבו-חצירה הזדמנות ענקית לכבוש שער נוסף, לאחר שיוסי רוזן שלח לעברו כדור שהותיר אותו בודד לחלוטין בחצי המגרש של חיפה, כשרק ניר דוידוביץ' עומד בדרכו. אבו-חצירה התקדם ללא הפרעה, אך במקום לשחרר בעיטה ניסה לעבור את השוער וכשל.

מרגע זה היה ברור ששער חיפאי הוא עניין של זמן, ובמהרה התברר שהזמן הנדרש הוא ארבע דקות. כדור שנשלח בחצי גובה אל תוך הרחבה מצא את שלומי ארבייטמן, וזה הכניע בכדור חלש את שביט אלימלך.
המחצית נחתמה בהזדמנות נוספת של הפועל, לאחר שנגיחה מתוך הרחבה הורחקה מקו השער על-ידי ליאור רפאלוב.

במחצית השנייה הפועל כבר לא עשתה הרבה בצד ההתקפי, אבל התגוננה היטב וחיפה לא הצליחה לתרגם את ההחזקה בכדור להזדמנויות - לפחות לא עד לדקה ה-88. בדקה זו הגיע כדור סתמי שהורחק מרחבת הפועל למגן מכבי חיפה, אייל משומר, שעמד קרוב לשלושים מטרים מהשער. ספק אם משומר בעט אי פעם ממרחק כזה לפני כן, וספק אם הוא אי פעם יעשה זאת שוב, אבל כשהפועל פ"ת מתארחת אצל מכבי חיפה בקרית-אליעזר סדרי עולם נוטים להשתנות.
משומר הניף את הרגל ושלח כדור חזק הישר לחיבורי שערו של שביט אלימלך.
1:2 למכבי חיפה, הפסד מס' 21 ב-23 הביקורים האחרונים. אולי בפעם הבאה.