אלפי הצופים ביציעי המגרש של הפועל פ"ת הוסיפו לשבת במקומותיהם זמן רב אחרי שהשופט שלייפר שרק לסיום, כשהבעה של אי אמון נסוכה על פניהם. זה עתה חזו בנס גדול - כיצד האלופה הפכה גירעון של 3:0 לניצחון אדיר ומשכנע, בשיעור 3:4.

זה היה משחק שכולנו ציפינו לו בכליון עיניים, ואשר הגשים אפילו את התקוות הנועזות ביותר; משחק אשר נמשיך לשוחח עליו עוד זמן רב בתור לאוטובוס, בבית הקפה ובמקום העבודה. משחק שהחזיר את האמון בכדורגל הישראלי, אחרי תקופת השפל האיומה שלו.

בתחילה - זעזוע המחצית הראשונה, כאשר בפרק זמן של שלוש דקות עלה הפועל ת"א ליתרון של 0:3, שעה שהקבוצה הפתח-תקוואית מפוררת ושבורה לחלוטין. ואח"כ, טפין-טפין, במנות קצובות של מתח עוצר נשימה, החל הפער להיסתם, עד בוא אותו רגע שיא בדקה ה-86, כשנהרי הכתיר את התאוששות הגבורה של הפועל פ"ת בשער ניצחון מהמם.

תוצאה צודקת? אם לדון לפי רוח הלחימה שהפגינו שני הצדדים, אזי התשובה היא "כן" רועם. אם לדון לפי מידת המזל שלה זכו שתי הקבוצות, אזי תוצאת תיקו היתה יותר הולמת. לפי אפשרויות ההבקעה, הפועל ת"א יכול היה לחזור אמש עם שלל של 4 או 5 שערים, וכאן מכה בוודאי דני בורסוק על חטא, יותר מאשר עמיתיו.

הטעות הפטאלית של הפועל ת"א, שהשמיט מידיו ניצחון בטו, כמי שתפס והשמיט תפוח אדמה חם, היתה שיתופו במשחק של אמציה לבקוביץ'. הבלם הלאומי היה חולה במשך כל השבוע, ורק סימום גדוש בתרופות פניצילין איפשר לו לעלות למגרש על שתי רגליו. אך ממש כאב הלב לראות את גיבור יום אתמול מתנועע בשדה כסהרורי, מבלי שיוכל לתרום תרומה של ממש למאמצי קבוצתו.

כל זמן שההתקפה התל-אביבית פעלה במלוא הקיטור, מול ההגנה הרופפת והמבולבלת של פ"ת, יכלו האורחים להרשות לעצמם לשחק בעשרה אנשים. אך משהחלה ההתאוששות המופלאה של האלופים, החל הפער להתגלות במלוא מערומיו.

המאבק נפתח בתנופה רבתי, כשלנגד עיניו הבקרניות של המאמן הלאומי החדש, ג'ורג' אינסלי, ניהלו שתי הקבוצות משחק טכני מחושב ומהיר, בעל רמה אירופית מובהקת. שתי ההתקפות כאחת גילו מעוף רב וגיבוש מופתי, והיה ברור שהתוצאה תהיה תלויה, במידה רבה, ביכולתן של ההגנות לעמוד בפני הלחץ העצום שעבר משער לשער בתדירות של בוכנה, המטיילת אנה ואנה בתוך צילינדר.

כבר בדקות הראשונות באה הזדמנות נפלאה לת"א לעלות ליתרון. ויסוקר גילגל את הכדור קדימה בכיוון המרכזי קופמן, אך בעוד זה עומד ומחכה לכדור, התערב הרץ הימני המצוין של הפועל ת"א, בן-ברוך, שבמחצית הראשונה היה השחקן הטוב ביותר במגרש, קלט את הכדור והעבירו לדני בורסוק, שהמשיך לחלוצו המרכזי. אך בעיטתו הפזיזה של רוזנבוים החטיאה את השער.

תוך זמן קצר, בצד שמנגד, התרומם אבשלום רצאבי מתוך פקעת אנשים ונגח כדור שנהדף בחוזקה במשקוף. דקות מספר לאחר מכן הצליח קופמן להכניס את הכדור לרשת, אך שערו, שבא ממצב נבדל, נפסל.
הקצב החזק של הפתיחה הלך ונחלש, אך היה זה רק שקט שלפני הסערה. בדקה ה-23 נפגע המגן הימני לוי, שברגע האחרון הוצא מקבוצת המילואים כדי להחליף את סגל הפצוע, ע"י אחד משחקני הפועל. בן-ברוך ביצע את הבעיטה החופשית - מסר ליעקבי באגף הימני, שהרים למרכז, שם המתין ראשו הזהוב של דני בורסוק לנגוח את הכדור לשער, 0:1.

תוך שניות אחדות מחידוש המשחק נחסמה נגיחה נפלאה של סטלמך ע"י שוער ת"א, אלקיים. זה שלח את הכדור קדימה, שתי מסירות, ומשה בורסוק העביר במדויק למשה סקל, שהבקיע ללא היסוס מעשרה מטרים. 0:2. עודנו מנסים לעכל מה קרה, ודני בורסוק מנצל עירבוביה ברחבה הפתח-תקוואית ההמומה ומרשית בשלישית. שלושה שערים בשלוש דקות!
וכמו חית טרף שהריחה דם, הוסיפו שחקני ת"א להסתער על שערו של ויסוקר. יעקב פוגע בקורה, רוזנבוים מחטיא, סקל מחמיץ. האומנם אנו חוזים באלופים הלאומיים החדשים?

"המשחק הוא בן 90 דקות - חכו ותראו!" ניחם את עצמו אוהד פתח-תקוואי "שרוף". באותו רגע לא האמנתי לו, אבל הוא צדק. צדק עד כדי כך, שכאשר התחולל באמת הנס, הנחתי לו לחבקני ולנשקני כאילו היינו אחים שלא התראו עשרות שנים.

בדקה ה-37 בל טיש בפראות את נהרי כ-25 מטר משער ת"א. אחרי התכתשות קצרה ביניהם, קבע שלייפר בעיטת עונשין לטובת פ"ת. הרץ השמאלי חיים בכר ניצב מול חומה חה של שחקנים, ובבעיטת "בננה" בחלק החיצוני של הרגל "עיקם" את הכדור סביב החומה, הרחק מתחום השגתו של אלקיים הנבוך. 1:3. הגנת ת"א החזיקה מעמד מול לחץ רצוף של המקומיים, עד להפסקה.

ברגע הראשון של המחצית השנייה יכול היה הפועל ת"א להבטיח את הניצחון מעל לכל ספק. בשתי התפרצויות יחיד של דני בורסוק נשאר המקשר הימני יחידי מול ויסוקר, כשכל השער פרוש לפניו, ובשתי הפעמים החטיא בצורה משוועת בשל חוסר זריזותו. המשחק התחמם, והפגיעות המכוונות הרבות השכיחו מליבנו את הטקס שנערך לפני הבעיטה, ובו קיבלה האלופה את "מגן ההגינות" של איגוד השופטים.

בדקה ה-60 בא המפנה הגורלי. שרעבי התקדם באגף הימני ובעט בחוזקה לשער. לבקוביץ' יצא לקראתו, והכדור פגע בידו. נראה היה כי מדובר במקרה של "כדור ירוי", אך השופט שלייפר, שניהל את המשחק ביד חזקה, קבע בעיטת 11. הבלם פטרבורג צימק ל-3:2.

הפועל ת"א לא ירד ל"בונקר" כדי להציל את המשחק, אך הפערים שתהוו בהגנה היו יותר מדי בולטים מול ה"שצף-קצף" של פ"ת. תחילה פגע רצאבי, שעבר לאגף הימני, בבעיטה אדירה בעמוד השמאלי, ואח"כ בא שער השיוויון.

וכאן אנו מגיעים לגיבור המשחק, ששמו כמעט ולא הוזכר עד עכשיו. נחום סטלמך, שניהל עד עתה משחק מאופק ושקט מאחור, כשהוא מחלק כדורים מדודים לכל זוויות המגרש, התעורר לחיים, ויחד איתו נעורה כל פ"ת. בדקה ה-79 התקדם המגן בן-טובים תוך צירופים עם רדלר ושרעבי, ומקצה הרחבה העלה כדור גבוה בכיוון סטלמך. המקשר הלאומי הותיק התרומם, ונגח את הכדור בקשת מעל להגנה ולאלקיים, כדי להשוות ל-3:3.

וכשכל הקהל עומד על קצות אצבעותיו בנשימה עצורה, בא רגע השיא. תחילה עצר ויסוקר, בהשתטחות נפלאה לאחור, שער "בטוח" של סקל מטווח קרוב, ואח"כ קלט סטלמך את הכדור בקו האמצע. הוא הוביל את הכדור בעצמו במהירות של אצן, לאורך הכנף השמאלית כשבעקבותיו דולקים שני יריבים, ובעיתוי מזהיר שלח את הכדור את המרכזי נהרי, שמעמדה חופשית וללא היסוסים בעט את שער הניצחון.