עונת 1971/72

הקבוצה נחלשה בפגרת הקיץ, עם עזיבתם של שמוליק רוזנטל, שהיה לישראלי הראשון שזכה לחוזה מקצועני באירופה וחתם בבורוסיה מינשנגלדאבך הגרמנית, ודרור קשטן, שעבר להפועל כפ"ס, כאשר מנגד הצטרף לקבוצה יעקב כליפה.
העונה נפתחה באופן רע מאד, עם נקודה בודדת ושער זכות יחיד בארבעת המשחקים הראשונים, הישגים אשר הצניחו את הקבוצה אל המקום האחרון, אולם אז שני ניצחונות רצופים על הפועל בא"ש והפועל ת"א העניקו קצת אוויר לנשימה.
המחזורים הבאים הביאו עימם ניצחונות והפסדים לסירוגין, עם יתרון קל לניצחונות, אשר הציבו את הפועל במרכז הטבלה עם מספר זהה של ניצחונות והפסדים לאחר 17 מחזורים. לאחר מכן נערכה פגרה בת חודש, אשר כנראה השפיעה לרעה על הקבוצה – המשחקים חודשו עם ארבע תוצאות תיקו רצופות והדחה מהגביע כבר במשחק הראשון, מול האלופה מכבי ת"א, ובסה"כ נרשם ניצחון בודד ב-13 המחזורים האחרונים. אפילו המשחק האחרון הסתיים בטונים צורמים, כשמול יציעים כמעט ריקים הפועל היתה קרובה לניצחון על בני יהודה, אך ספגה שער שוויון בדקת הסיום של המשחק והעונה.
המאזן בסיום העונה היה חלש יותר מאשר כל עונה שקדמה לה מאז קום המדינה, וההישג היחיד היה ההימנעות ממאבקי הירידה הודות לחולשתן של בני יהודה והפועל חדרה.