בועז קופמן

בועז קופמן הוא אחד מבכירי השחקנים בתולדות הפועל פ"ת, וזכה במדיה בשש אליפויות וגביע. קופמן, שרק נחום סטלמך ומוטי קקון כבשו יותר שערים ממנו במדי הקבוצה, החל לשחק במועדון כבר בגיל 9, והגיע לקבוצה הבוגרת בשנת 1953, כשהיה בן 18.

בעונת 1953/54 עדיין לא הרבה לשחק, אבל גם כך כבש שני שערים, במשחקי ההפסד למכבי ת"א ומכבי פ"ת. במשחק נגד מכבי פ"ת הוא גם הספיק להיות מורחק בגין החלטת שיפוט מפוקפקת. בעונה הבאה, 1955, הגיעה הפריצה הגדולה שלו. הוא החמיץ שני משחקים בלבד, כבש 16 שערים (שני רק לחברו הטוב נחום סטלמך) ותרם רבות לזכייה היסטורית בתואר האליפות. במשחק המכריע במחזור הסיום, מול הפועל ת"א באיצטדיון באסה, שער הניצחון שהבטיח סופית את האליפות הגיע מראשו.

בעונת 1955/56, שבה הפועל כבשה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה אבל נאלצה להסתפק בסגנות, כבר הפך לכובש המוביל של הקבוצה, עם 14 שערים. היכולת שהציג הובילה לזימונו לנבחרת ישראל, והוא שיחק פעמיים מול ברה"מ במסגרת המשחקים הקדם-אולימפיים, ולאחר מכן נגד דרום קוריאה במסגרת אליפות אסיה, בדרך לשמונה הופעות במדי הנבחרת שרשם בסה"כ.
ב-1956/57 הסתפק קופמן בשבעה שערים, ואף הורחק פעם נוספת לאחר קטטה עם אליעזר פרופר ממכבי ת"א. זה לא מנע מהפועל להמשיך לרוץ בצמרת, עם סגנות נוספת, ואף לזכות לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה.

בעונה הבאה הוסיף 11 שערים למאזנו האישי (כולל שלושער לרשת הפועל י-ם במחזור הפתיחה), ובעונת 1958/59 (אותה פתח דווקא בהרחקה מול כפ"ס) תרם ארבעה שערים בדרך לזכייה שנייה באליפות. עונה לאחר מכן רשם שיא אישי כשכבש רביעייה בניצחון 2:7 על מכבי נתניה (שהושג אחרי פיגור 2:1 במחצית) ובסה"כ הבקיע 13 שערים והקבוצה זכתה באליפות נוספת.
את עונת 1960/61 פתח קופמן בסערה, כשהבקיע צמד בכל אחד משני המחזורים הראשונים, ובסופו של דבר סיים עם שבעה שערים בליגה. בגביע הוסיף ארבעה נוספים, אחד מהם שער יתרון במשחק הגמר מול הפועל ת"א, שלא הספיק לאחר מהפך של התל-אביבים.
בליגה העסק המשיך לתקתק והפועל זכתה באליפות שלישית ברציפות, אבל קופמן חגג את משחק האליפות, מול מכבי ת"א במחזור ה-18, באופן מאד לא שגרתי - עם הרחקה ביחד עם אליעזר פרופר, בדיוק כמו בהרחקה הקודמת שלו ארבע שנים מוקדם יותר.

בשתי העונות הבאות הסתפק בארבעה שערים בראשונה ובחמישה בשנייה (שלושה מהם בניצחון 1:7 על מכבי חיפה במחזור הסיום של העונה), והפועל זכתה בעוד שתי אליפויות, ובסה"כ חמש ברציפות.
בעונת 1963/64 הפסידה הקבוצה את האליפות להפועל ר"ג, וקופמן שוב מיעט לכבוש, ארבעה שערים בלבד. עונה לאחר מכן האליפות התפספסה פעם נוספת, אבל קופמן חזר להפגיז עם 16 שערים, כולל צמד ב-3:3 דרמטי בנתניה אחרי שהנתנייתים הוליכו 0:3 והחמיצו פנדל בדקה ה-90.

בעונה הבאה כבש קופמן שישה שערים, ובעונה הכפולה שהגיעה אחריה, 1966/68, שמר על הקצב עם 12 שערים. בעונה זו הוא עשה היסטוריה כשכבש את השער הראשון באיצטדיון החדש ברחוב גיסין, בפנדל לרשת הפועל חיפה, ועמד במרכז משחק שנוי במחלוקת מול מכבי שעריים שפוצץ לאחר שהשופט טען שהוא בעט בו. קופמן יצא זכאי בסופו של דבר, לאחר ששחקן שעריים, שהיה זה שבעט בשופט, הסכים להעיד לטובתו בתנאי שהוא לא ישותף במשחק החוזר (בו ניצחה הפועל 1:5).
הפועל סיימה את העונה עם החמצה גדולה - סגנות והפסד בגמר הגביע - וקופמן סיים את דרכו במועדון אחרי כ-15 שנה. הוא שימש כמאמן-שחקן בנס-ציונה, שיחק תקופה קצרה בבית"ר ת"א, ועבר לאמן בהפועל מחנה יהודה.

בעונת 1972/73 נקלעה הפועל לסכנת ירידה חמורה, ומינתה את קופמן לתפקיד המאמן במקום רחביה רוזנבוים, שמונה מחזורים לסיום העונה. השינוי עבד מצוין, והפועל ניצחה בחמישה משחקים, סיימה שניים בתיקו והבטיחה את ההישארות בליגה. הוא המשיך בתפקיד שנתיים נוספות, בהן הגיעה הקבוצה לגמר הגביע אך הפסידה להפועל חיפה משער בדקה ה-117, ולאחר מכן הוחלף בשחקן עבר אחר של הקבוצה, אריה רדלר.
רדלר אימן עד למחזור ה-26 (מתוך 33), ואז התפטר בטענה שבהנהלה חתרו תחתיו. קופמן חזר לתפקיד במקומו, והפעם הקבוצה כשלה וירדה לליגה השנייה. הוא המשיך גם בעונה הבאה, 1976/77, אבל הפועל לא הצליחה לעלות בחזרה וכאן הסתיימה דרכו.
הוא אימן בהמשך גם את מכבי שעריים, נס ציונה, הפועל אשדוד והפועל לוד, ובעונת 1981/82 הגיע לאמן בהפועל חצי עונה נוספת, שלמעשה כבר היתה לפרוטוקול מכיוון שהקבוצה ירדה מעשית לליגה השנייה הודות לפתיחת עונה איומה.

קופמן, ששימש בשלבים מסויימים גם כמנהל הקבוצה וכיו"ר ההנהלה, פרש בסופו של דבר מאימון כדי שיוכל לעבוד כמנהל קייטרינג בחברת אל-על, שם עבד עוד מאז שהשתחרר מהצבא.

קופמן הלך לעולמו באוגוסט 2016 לאחר מאבק ממושך במחלה קשה, בגיל 81.

קישורים חיצוניים:
ויקיפדיה
רשימת הופעות בנבחרת ישראל