נניח לרגע בצד את החידודים הרגילים בנוסח "בטוטו הכל יכול לקרות," ולא נקשה מה חיפשו 100 הצופים בבלומפילד... "חיפשו את ה-14 בטופס, ומה"? כל זאת כדי שיקל עלינו לקונן בקול רם, איך נפלו גיבורים. גיבורים שבעבר הלא רחוק יכולת לכנותם "שחקנים" בלי לחשוש לתביעה בעוון הוצאת דיבה.
שניים, שאתמול לפחות, היו צל חיוור של עצמם, שכואב לראות אותם בשעותיהם הפחות יפות. שבתאי לוי ודוד פיזנטי. תנו לשאבי שלפני 4-5 עונות 10 אחוזים מההזדמנויות שהעניקה לו אתמול הגנת הפועל פ"ת, והוא הופך אותן לשערים.

והיום? הלב כואב. ממי שבילה זמן רב על הספסל של דוביר שוייצר, אפשר היה לפחות לצפות לתאבון לכתר. למעשה, שאבי לא נראה טוב מפיזנטי. הר פיזנטי חייב לנו הסבר מסוים איך השתלב בבונדסליגה עם רמה כמו שהפגין אתמול.
הרושם שהצטייר כאשר נחתמה עיסקת העברתו להפועל ת"א, היא שמוטל'ה לא הביא איתו את פיזנטי, הוא הביא איתו טווס. איש איננו אוהב לצפות כטווסים שחיים על זכרונות מן העבר.

אז יספרו לנו שבעצם לא נורא כל כך, שבסך הכל מדובר בגביע הטוטו ושגם שבתאי לוי לא היה רע כל כך עובדה שהבקיע (87, בנגיחה, את ה-0-2 ממסירה של לנדאו שגם כבש את הראשון, 3 דקות קודם לכן), ושלא נמהר בעניין פיזנטי על סמך משחק לא מחייב.
גם פ"ת הצטיירה אתמול כבלון שנופח קצת מעל למידותיו. פרט ליכולת טובה של השוער ג'רבי, לא היה לפ"ת מה למכור: לא אמביציה (ניר לוין), לא התלהבות (שחקני הנוער שקיבלו הזמנות), לא מחשבה קדימה (וכל השאר).

הפועל ת"א: אלטר; הרשליקוביץ, עמר, זאנה, פיזנטי; קרביאן, מוסא, א. כהן, ז'אנו; לנדאו, ש. לוי.
הפועל פ"ת: רוני ג'רבי; קייסי, מרקוס, פרל, לסרי; רחמים, קלמנוביץ (דוד לוי, 81), איליה, אברהם (חובב, 54); נהרי (ניר אלון, 75), לוין.