גיא גת

גיא גת החל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל פ"ת, ויכולתו משכה את תשומת ליבו של המאמן אברהם גרנט, שצירף אותו לסגל הקבוצה הבוגרת בגיל 18. הוא השתלב במהרה בהרכב הראשון בתפקיד המגן הימני, בעמדה בה שיחק בני קוזושווילי, שהוסט לקישור. הצטיינותו הביאה לזימונו לנבחרת האולימפית, ובעונתו הראשונה הוא אף כבש שער, במשחק רדיוס מול הפועל כפ"ס.

בעונת 1990/91 עמד גיא גת במרכזה של שערוריית שיפוט יוצאת דופן – בדקה השנייה של גמר גביע המדינה מול מכבי חיפה, שלושה ימים בלבד לאחר ששערוריית שיפוט אחרת מנעה מהפועל ניצחון במשחק העונה מול אותה קבוצה, תיקל גת את אייל ברקוביץ'. התיקול היה אומנם נוקשה למדי, אבל אף שופט סביר לא היה שולף יותר מצהוב. עובדיה בן-יצחק, שלפני המשחק ניהל דו-שיח קולני עם המאמן גרנט, חשב אחרת והדהים כשמיהר לשלוף את הכרטיס האדום. הפועל נלחמה בעשרה שחקנים במשך 88 דקות, ואף ירדה למחצית כשהיא ביתרון, אך לבסוף נכנעה והפסידה 3:1.

שנה לאחר מכן, בגמר הגביע של עונת 1991/92 הגיע הפיצוי – הפועל פגשה את האלופה הטרייה מכבי ת"א, וגברה עליה 1:3 לאחר הארכה, כשגת זוכה לשחק 118 דקות יותר מאשר בגמר הקודם. אחד ממוקדי החגיגות הרבים בשבוע שלאחר זכייה זו היה מסיבה שהוא אירגן בוילה של בני משפחתו בסביון.

במחנה האימונים שנערך בהולנד לקראת פתיחת העונה שלאחר מכן נפצע גיא גת, ולא שותף במשחקים ההיסטוריים של הקבוצה בגביע המחזיקות מול סטרומסגודסט ופיינורד. הוא חזר לשחק רק מספר חודשים מאוחר יותר, לקראת אמצע עונת 1992/93, ושיחק בקבוצה עד לתחילת עונת 1994/95, אז שוחרר למכבי הרצליה.