החברים בפ"ת ראו את צ'אנוב בחימום, ותפסו חיוורון. מעולם לא היה אנטמן אהוד כ"כ אצלם. הם ידעו למה. שער ויקטור עוד לחץ יד לניר לוין וזרק חיוך קטן לפני הפתיחה. הוא כנראה ידע שהמשחק הזה לפרוטוקול. חייך ונסגר.
הפתיחה היתה רצחנית. עטר בשניות הראשונות עוד ירה כדור סמוך לקורה של רפי כהן, אך כללית פ"ת היתה על הגל. דקה 6: גיא גת העביר כדור עמוק לרחבת חיפה. ההגנה של צ'אנוב דיברה רוסית, אבל שושני איחר ולא הגיע לכדור.

הקצב היה מצוין, למרות שכדורגל מדהים לא היה. קבוצה ישראלית אחרת, מלבד שתיים אלה, היתה מכווצת שרירים אחרי 10 דקות. טמפו כמעט אירופי. בדקה ה-11 נע אנטמן בספסלו באי נוחות. שושני הרים לרחבה כדור נהדר מימין, ודני ניראון התעופף ונגח מלמעלה למטה לפינה הימנית. במקרים אחרים היה האיצטדיון של פ"ת רועד, אלא שמסך הברזל הרוסי השתטח ובאגרופו מילט את שערו מ-1:0 בטוח.

חיפה פתחה טוב את המחצית השנייה, ולברקוביץ' ניתנה אפשרות לחסל את פ"ת בדקה ה-57. בנין מסר לו כדור גבוה לרחבה, ואייל בעט מ-7 מטר גבוה מעל המשקוף. 20 הדקות האחרונות היו בסימן בהלה חיפנית. מני בסון, שנכנס במקום מחפוד, הכניס אותם ללחץ, ובדקה ה-74 הוא המשיך החוצה כדור נגיחה של אלון חזן. חזן ירצה לשכוח את המשחק ואת אלון חרזי, שחיסל אותו ואת משחק האגפים של פ"ת. וכשאין אגפים ואין יוסי לוי, נשאר ניר לוין, שצריך להרים את הכדורים ולרוץ לנגוח אותם פנימה. אי אפשר.

10 דקות לסוף רעם האיצטדיון לאחר שקייסי הרים משמאל ושושני נגח מעל ידיו של צ'אנוב. הכדור נעצר ברשת אבל ליפקוביץ' פסל. ראה נבדל. אח"כ זה נגמר. שרף חייך בדרך לחדר ההלבשה וגרנט נשאר לשבת על הספסל. עצוב. מחרתיים יש גביע, ולו במיוחד יש חוקים משלו. חיפה, בלי חוקים, עושה את זה.