הפועל פ"ת יצאה למשחק חוץ מול הפועל ת"א עם ציפיות נמוכות במיוחד, אבל אפילו פסימיסטים מושבעים ורואי שחורות מקצועיים לא חזו עד כמה מבישה תהיה התבוסה שציפתה לה.
המשחק נפתח בשתי דקות סולידיות ושקולות, ובמשך 120 שניות ניתן היה להאמין כי הצעירים בכחול (כלומר, [anew href="http://sports.walla.co.il/?w=/7/1611169/618146/5/@@/media"]בכחול כהה מאד על סף השחור[/anew]) הם שחקני כדורגל.
ההרמוניה נקטעה בדקה השלישית, כאשר גל כהן איבד ברשלנות כדור לגילי ורמוט, שמיהר להעביר לאיתי שכטר. שכטר שלח כדור חלש ושטוח והכניע את צליל חתוכה, שהחליף את שניר דורי הפצוע ורשם הופעת בכורה מסויטת במיוחד.
בדקה ה-12 הגיעה ההזדמנות הראשונה של הפועל, כאשר אלנתן סלמי קיבל כדור טוב מגיא צרפתי ומצא את עצמו מול השוער וינסנט אניימה. הוא בעט גבוה מעל השער, ובזאת תם הפרק ההתקפי של הקבוצה במחצית הראשונה.
ההמשך היה כולו מגננה, ולא מגננה מוצלחת במיוחד. איתי שכטר המשיך לחגוג עד עוד שני שערים לזכות הפועל ת"א, והפועל ירדה למחצית בפיגור 3:0.
החילופים שערך דני ניראון לפני ואחרי ההפסקה לא הועילו, והקבוצה המשיכה להתפרק. דדי בן-דיין ומהראן להלה הוסיפו שני שערים נוספים, וקבעו 0:5 עוד לפני הדקה ה-70.
הפועל ת"א הורידה הילוך, ובדקה ה-80 הצליח אלנתן סלמי לכבוש שער בהזדמנות השנייה שלו ושל הקבוצה במשחק, בהתקפה שהחלה לאחר שאניימה החליט לנגוח בכדור אותו יכל לקלוט בקלות.
השער המצמק העיר את האדומים, שכבשו שני שערים נוספים בקלילות מביכה. 7:1 בסיום משחק הזוי ומעורר רחמים, והפעם הראשונה בה ספגה הקבוצה שבעה שערים במשחק ליגה מאז 1949, אז הפסידה הפועל פ"ת 7:0 לבית"ר ת"א (והפעם השחקנים לא יכלו לתרץ את התבוסה בפציעה שהם סוחבים מימי האצ"ל).
כמו כן, הועדה הלאומית לחקר דובי פנדה ותבוסות משפילות מוסרת כי גם בעונת 1996/97 היתה הפועל ת"א אחראית להופעת בכורה טראומתית של שוער בהפועל פ"ת, כאשר יניב נחום ספג שישייה.
בעקבות ההפסד הודיע המאמן דני ניראון על [anew href="http://sports.walla.co.il/?w=/156/1611224"]התפטרותו[/anew]. בכך הפכה עונת 2009/10 לעונה החמישית מתוך שש האחרונות בה המאמן שפותח את העונה בקבוצה לא זוכה להגיע לסיומה.
ההנהלה המגוחכת של הקבוצה מיהרה לפנות למספר מאמנים, בהם פרדי דוד, ניצן שירזי וגילי לנדאו. כולם [anew href="http://sports.walla.co.il/?w=//1612326"]סירבו להגיע[/anew] - אולי בגלל ההבנה כי מדובר בכשלון ידוע מראש, אולי בגלל שההצעה הכספית לא היתה מפתה מספיק (בכל זאת, מדובר בקבוצה שהגישה לאבו סיאם הצעה לשכר חודשי של [anew href="http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=64&docID=67723"]3000 ש"ח[/anew]), ואולי בגלל שילוב של השניים.
בסופו של דבר נמצא פתרון פלאים - [anew href="?ShowPlayer=1621"]שביט אלימלך[/anew], שוערה של הקבוצה בעונה הקודמת שפרש מכדורגל ארבעה חודשים קודם לכן ומעולם לא אימן, [anew href="http://sports.walla.co.il/?w=/157/1611597"]זכה במשרה הנחשקת[/anew]. פתרון נוח למדי, מכיוון שאלימלך בכל מקרה עדיין היה חתום על חוזה מול הקבוצה עליו חתם כשחקן, אבל כמובן לא כזה שיוכל להאריך ימים.
