אחרי שני משחקים סבירים יחסית מול מכבי נתניה ומכבי תל-אביב, בהם הקבוצה הובילה עד לדקות הסיום לפני ששמטה את היתרון, קיוו אוהדי הפועל לראות ניצחון ראשון לעונת 2010/11.

התקוות התנפצו לרסיסים בתוך ארבע דקות בלבד, עם שני חורים איומים בהגנה שהותירו את עומר גולן פעמיים לבדו מול השוער. גולן ניצל היטב את המתנות וקבע 0:2 מהיר במיוחד.
כדי להוסיף על הקטסטרופה, בדקה ה-17 לא התאפק שניר דורי והגיב לפרובוקציה של קובי גנון בתנועה מאיימת כלפיו, כשהוא ספק נוגח בו קלות. גנון כמובן ניצל את ההזדמנות כדי ליפול בתיאטרליות, ודורי מצא את עצמו בחוץ.

דווקא בעשרה שחקנים ניסתה הפועל להגיב ולתקוף מעט, אבל החורים בהגנה רק הלכו וגדלו בינתיים. בדקה ה-36 מצא את עצמו מיכאל זנדברג פנוי ברחבה ובעט לחיבורים.
ההתפרקות נמשכה, ובדקה ה-43 זה כבר היה 0:4 לאחר שכדור חופשי לרחבה מצא את עומר דמארי פנוי בצורה מגוחכת.

כעת, אחרי אחת המחציות הנוראיות בתולדות הקבוצה, נראה היה שהפועל בסכנה ממשית לספוג את התבוסה הגדולה ביותר שלה בתולדות הדרבי, שעד כה עמדה על 5:1. בינתיים, כבר בהפסקה פורסם באתרי האינטרנט כי המאמן אלי מחפוד לא ימשיך בתפקידו.

בסופו של דבר ניצלה הפועל מתבוסה משפילה אף יותר, לאחר ששתי הקבוצות עלו למחצית השנייה רגועות ובעיקר העבירו את הזמן, למעט ברגעים בהן השחקנים ניהלו את קטטות הדרבי המסורתיות, למען הפרוטוקול.
שלוש דקות לסיום הצליח דודו ביטון, בינתיים הכובש היחיד של הפועל העונה, לצמק את התוצאה עם בעיטה חופשית מתוך הרחבה.

לאחר פיטוריו של מחפוד, מונה במקומו יובל נעים - מינוי מפוקפק של מאמן ללא קבלות שהקהל של הפועל לא אוהב מאז המשחק מול הפועל רמת-גן בו התעמתו אנשי רמת-גן, כולל יובל נעים, עם אוהדי הקבוצה.
האוהדים הביעו מחאה בעקבות המינוי, אך ללא הועיל.