חבלי לידה קשים קדמו לנצחונה הראשון העונה של הפועל באר־שבע, כאשר הדקות האחרונות במשחק היוו את "הצירים הקשים". בסופו של דבר, יכול היה מאמנה החדש של הקבוצה, דרור בר-נור, לחייך בזכות שערו של יובל אוחנה, שנכבש כבר בדקה העשירית והקנה לקבוצתו נצחון צודק על חניכיו מאשתקד, הפועל פתח-תקוה, 0-1.

אם קיים צדק בכדורגל, אזי יובל אוחנה, שלראשונה תופקד כקשר, זכאי היה לכבוש את שער הנצחון. אלי וייצמן הסיט לו כדור בראשו, ואוחנה, שבתפקידו החדש ניצל את כושר ניידותו, בעט רבות לשער, ואף הגיע להזדמנויות, בעט מ-16 מטר פנימה. מול הרוח, השתדלה באר-שבע לשמור על יתרונה במחצית הראשונה, ועשתה זאת באמצעות סגירה נכונה (אילוז - לוין בעיקר) של חלוצי היריב.

בסיכומו של דבר - לא הגיעה פ"ת אפילו להזדמנות טובה אחת במשחק כולו, כאשר המוטיוואציה והשאפתנות של המקומיים, בתוספת ניידות ואחריות בהגנה, הקנו לה עדיפות בולטת, בעיקר בתחום ההזדמנויות.
עיקר "האקשן" במשחק היה במחצית השנייה, שהיתה מלאה אירועים בשתי הרחבות. אפרים דוידי היה ה"אס" של קבוצתו במחצית זו. שחקני באר־שבע, שהגיעו במחצית זו שוב ושוב לרחבה הדלילה של היריב, נכנעו לשחקן יחיד כמעט, רוני ג'רבי האמיץ, כאשד חבריו עסוקים בנסיונות להשוות.

הפועל ב"ש: זוכוביצקי; בן-חמו, דוידי, אילוז, גונן; יובל אוחנה, צרפתי, חיון, שושני; אלי וייצמן (עזרן), רמלר (סולטן).
הפועל פ"ת: רוני ג'רבי; לסרי, בודניוק, ניר אלון, דוד לוי; חזן, רוני רחמים, מחפוד (אליה); בסון, לוין, מרקוס (קלמנוביץ').