לא שזה יעזור הרבה, אבל אפשר לזרוק קלמנטינות, לקלל, לשרוק בוז. יש עוד דרכים להפגין אי שביעות רצון מהאירועים: אפשר להישבע בנקיטת חפץ שרגלנו לא תדרוך עוד במשחקים מהסוג הזה. אבל נוקבת מכול היא הדרך שבה בחר אתמול הקהל לעזוב את בלומפילד בתום 90 דקות מאופסות: הוא התפנה בשקט. ההתפנות הדוממת מן היציעים היתה דרכו המיוחדת של המיעוט הדפוק ‭1,500)‬ צופים, ונם זה יותר מדי) לומר למכבי ת"א ולהפועל פ"ת ‭ (0-0)‬בדיוק מה הוא חושב עליהם. ביציאה מהשערים לא חיכו סדרנים להחזיר את הכסף.

היה זה מהמשחקים שזעקו להתערבותה של הרשות להגנת הצרכן. לספר לאנשים שהם באים לכדורגל, גובים מהם כ-25-30 ש"ח ואחר-כך צוחקים להם בפרצוף. אם זו לא גניבת דעת, אז מה כן?
התקשנו לומר איזו קבוצה משעממת יותר: מכבי ת"א או הפועל פ"ת. לזכות מכבי תיזקף העובדה שמהלכיה היו לגמרי לא מעניינים כבר מהרגע הראשון, אבל שם בונים קבוצה. מעניין למה מתכוונים במכבי שאומרים: "אנו בונים קבוצה" ומתי לדעתם לסיים את התהליך. כמעט שכחנו שאסור לבוא אליהם בטענות, הם הרי ניצחו בדרבי.

אף אחת מההזדמנויות לכיבוש שערים לא היו חלילה פרי תכנון. כולן נוצרו בעקבות מחדלים של ההגנות: הכדורים של פ"ת שטיילו באין מפריע על קו שערו של בוני גינזבורג, הבעיטה ששילח מני בסון לקורה או ההחמצה הגדולה של יאיר סנדורי בדקה ה-18. כאשד הרעיד מיקי כהן את המשקוף (88) טענה מכבי כי הכדור עבר את קו השער מיד לאחר שנהדף ארצה. במקום לבוא בטענות אל יצחק בן-יצחק, היתה זקוקה מכבי למישהו שידע לדחוק פנימה את הכדור החוזר. אלי דריקס אחד זה לא יכול להספיק.

נאמן להנחיה התמוהה של איגוד השופטים, שלפיה מגע פיסי באוויר בין חלוץ לשוער פרושו האוטומטי עבירה לזכות השוער, פסל בן-יצחק שער שכבש גבע מרקוס (50). פרט לכך שלא הקפיד על מרחק 9 מטרים מן הכדור בזמן בעיטות עונשין, הניח שיפוטו את הדעת.

מכבי ת"א: גינצבורג; קרייס, אבי כהן, מנשה שמעונוב, דוד אזולאי; גריאני, מיקי כהן, לולו, אלון נתן (גולדברג); טבק (סנדורי), דריקס.
הפועל פ"ת: ג'רבי; לסרי, בודניוק, סאבו, דוד לוי; חזן, אליה (מחפוד), בסון, קוזושווילי; מרכוס, לוין.