ירון אדיב גדל בהפועל ר"ג, ועבר להפועל פ"ת ביולי 1975, עוד לפני שמלאו לו 18. בעונה זו שותף בשלושה משחקים בלבד בתחילת העונה, שהסתיימה בירידת ליגה ראשונה בתולדות המועדון.
הוא המשיך בקבוצה גם בעונת 1976/77, הפעם כשחקן קבוע בהרכב עם 19 הופעות ליגה מתוך 22 משחקים, וגם בעונת 1977/78, עם 23 הופעות מתוך 26 משחקים. בעונתו השנייה גם כבש את שערו היחיד במדי הקבוצה, ב-0:2 על רמת עמידר, וספג כרטיס אדום חודש לאחר מכן, בהפסד 2:1 להפועל אשדוד. בשתי העונות הקבוצה לא הצליחה להעפיל בחזרה לליגה הבכירה.
ביולי 1978 החליטה הנהלת הפועל פ"ת שלא לכלול את אדיב בסגל בטענה לדרישות מופרזות מצידו, לשכר של 90 אלף לירות לעונה. הוא עבר לבית"ר ת"א, אז בליגה הלאומית (הליגה הבכירה).
הוא שיחק במדי בית"ר ת"א במשך שלוש עונות, ובקיץ 1981 עבר לבית"ר ירושלים תמורת 240 אלף ש"ח. באמצע העונה הושעה מהקבוצה בעקבות התבטאויות כנגד ההנהלה והמאמן, ולמרות שחזר לשחק בהמשך, השחרור שלו היה צפוי.
בעונת 1982/83 שיחק במדי הפועל לוד, שעלתה לליגה הבכירה. בעונת 1983/84 חזר לבית"ר ת"א, ובאמצע העונה עבר לבני יהודה. הוא שיחק במדי בני יהודה שלוש וחצי עונות, עד לסיום עונת 1986/87.
בקיץ 1987 הודיע על פרישה מכדורגל לאחר מחלוקת כספית מול בני יהודה, ועבר לאמן את הפועל אילת מליגה ב'. הפרישה לא החזיקה זמן רב, ושלושה חודשים לאחר מכן חתם במכבי פ"ת, וערך הופעת בכורה בדרבי מול הפועל פ"ת (1:1).
בעונת 1988/89 חזר לבני יהודה, אך הפעם זו היתה קדנציה קצרה במיוחד שהסתיימה כחודשיים וחצי לאחר פתיחת העונה, ולאחר מכן פרש סופית.
