אורי פסו גדל במחלקת הנוער של הפועל י-ם, ושיחק בשורותיה בין 2005 ל-2012, למעט עונה אחת בה הושאל לבית"ר שמשון-ת"א. בעונת 2012/13 עבר לקבוצת איה נאפה בקפריסין. הוא מיעט לשחק, הקבוצה ירדה ליגה, ובסיום העונה חזר לישראל והצטרף להפועל פ"ת.
הוא שיחק בהפועל פ"ת שלוש וחצי עונות - מאורע נדיר בהפועל פ"ת באותן שנים, על רקע חילופי שחקנים בלתי פוסקים. במהלך אותה תקופה הספיק לעלות לליגה הראשונה עם הקבוצה ב-2014 ולרדת איתה בחזרה עונה לאחר מכן. באותן עונות היה אחד השחקנים היציבים בקבוצה ולרוב גילה יכולת לא רעה.
בעונת 2015/16 מונה פסו לקפטן הקבוצה. העונה נפתחה בצורה טובה מבחינה קבוצתית, כשאחרי הסיבוב הראשון הובילה הפועל פ"ת את הטבלה עם יתרון מבטיח בפסגה, אבל פסו הצליח לספוג שלושה כרטיסים אדומים בפרק זמן זה - שניים מהם ברצף (הפסדים במחזורים 8 ו-10 מול הפועל קטמון ומכבי יבנה), והשלישי במחזור ה-16 אחרי עבירה אגרסיבית ללא הצדקה נראית לעין בהפסד להפועל י-ם.
הסיבוב השני של הקבוצה היה נורא ואיום, עם ניצחון אחד בלבד בין המחזור ה-16 ל-27, ובסה"כ שלושה ניצחונות בלבד לעומת עשרה בסיבוב הראשון. בקרב אוהדי הקבוצה התגבשה תחושה חזקה לפיה חלק משחקני הקבוצה החלו למכור משחקים, כשהכוונת היתה בין היתר על פסו.
תחושה זו התחזקה אחרי משחק מוזר במיוחד בפלייאוף העליון מול הפועל אשקלון, בו ניצחון היה מותיר סיכוי לעלייה. לקראת סיומו של המשחק התוצאה היתה 4:4, אחרי שהפועל פ"ת ספגה שערים מטעויות קשות בהגנה, אבל הצליחה להשוות פעם אחר פעם. כדור שטוח ולא מסוכן נשלח לעבר אורי פסו, ללא כל שחקן יריב לידו. פסו החליק ונגע בכדור בידו, אשקלון זכתה בפנדל וניצחה 4:5.
אם היה מדובר באירוע נקודתי אוהדי הקבוצה היו עשויים לפטור זאת כטעות מצערת. אבל עם כל מה שהוביל לכך, ובקונטקסט של ליגת המשנה שככל הנראה סובלת מתופעה של הימורים ומכירות משחקים בהיקף כזה או אחר, היתה הסכמה גורפת שפסו מכר את המשחק, וכנראה גם משחקים אחרים.
למרות זאת המשיך פסו גם בעונה הבאה, ואף עבר את רף מאה ההופעות במדי הקבוצה - היחיד שעשה זאת בעשור זה מלבד שגיב כהן ועמירן שקלים. לאחר מכן עבר להפועל קטמון, ומשם המשיך להפועל ראשל"צ, מכבי יבנה וצעירי טייבה.
קישורים:
ויקיפדיה (נפתח בכרטיסייה חדשה) - אורי פסו
ההתאחדות לכדורגל (נפתח בכרטיסייה חדשה) - עמוד שחקן
