עמיחי שוהם, יליד עין-גנים, שיחק בקבוצה כמעט מימיה הראשונים – החל מ-1941. הפועל עוד שיחקה בליגה ב' (הליגה השנייה) כשהתחיל לשחק, והוא לקח חלק במשחק העלייה. לדבריו, הנהלת מכבי פ"ת לא רצתה שהפועל תעלה, והם טענו שיש קבוצה טובה יותר והיא זו שצריכה לעלות, קבוצה ערבית מיפו בשם נציונל קלוב ספורט. כדי להכריע בסוגייה נקבעו שני משחקים מכריעים נגדם, והמשחק הראשון בפ"ת הסתיים בתיקו.
לקראת משחק החוץ ביפו המקומיים הכינו מסיבת ניצחון עוד לפני המשחק, אבל הפועל הצליחה להפתיע ולנצח, ניצחון אשר העלה אותה לליגה א' (הליגה הראשונה). למרות זאת, המסיבה נערכה כמתוכנן ושחקני הפועל זכו לאירוח מופתי.
בשלב מסוים הוא נפצע ברגל ולא יכל לשחק או לעבוד במשך כשנה. בהפועל רצו לשלם לו "דמי אבטלה" בתקופה זו, אבל הוא לא הסכים מטעמי כבוד. בינתיים, באו ממכבי פ"ת והציעו לעזור לו להחלים בתמורה להצטרפותו, והרופא שלהם אכן סייע לו.
הוא שיחק חצי משחק במדי מכבי פ"ת מול מכבי ת"א והבקיע שער, ולאחר מכן שיחק משחק נוסף נגד רחובות והבקיע גם בו, אולם אז החליט שמקומו בהפועל פ"ת ומכיוון שלא חתם על חוזה חזר להפועל.
באותה תקופה הוא עבד כמכונאי במוסך גולדברג, ומכיוון שהמנהל שם היה גם נשיא מכבי ישראל הוא דרש ממנו לחזור למכבי, או שהוא יפוטר. שוהם לא הסכים לעבור, והוא אכן פוטר ועבר לעבוד בסולל בונה.
ב-1949 הוא נסע עם הנבחרת למשחק בתורכיה, ובמקביל הצטיין במדי הפועל כשכבש 11 שערים בעונה המסודרת הראשונה אחרי קום המדינה, 1949/50. הוא כבש כמות דומה גם בשתי העונות שלאחר מכן, כשב-1951/52 הוביל את טבלת הכובשים של הקבוצה וב-1953/54 היה שני רק לנחום סטלמך. בעונות אלה השתייכה הפועל לחבורת הצמרת, ודורגה במקומות 3-4. הוא סייע רבות לצעירים המוכשרים סטלמך וקופמן, ובסיום עונה זו החליט לפנות את הבמה ולפרוש מכדורגל לפני שמישהו אחר יקבל את ההחלטה הזו בשבילו.
לאחר מכן המשיך לעבוד בסולל בונה, ובמקביל למד ולקח קורסים כמו חשמלאות, ניהול וכו', ולבסוף התקדם לתפקיד מנכ"ל "חופר ישראל", תפקיד בו החזיק עד שפרש לפנסיה.
עמיחי שוהם הלך לעולמו ב-25/5/2021, בגיל 99.
קישורים:
ספורט 1 (נפתח בכרטיסייה חדשה) - אבל בהפועל פ"ת: הלך לעולמו עמיחי שהם (מאי 2021)
